לא ברור: על מה הצדיקים צריכים לעשות תשובה?

מעשה ברב סעדיה גאון (לפני יותר מ 1,100 שנים) חושף טפח על תשובתם של צדיקים, ועל הלקח עבורנו.

מעשה ברבי סעדיה גאון, שפעם אחת בא אצלו אחד מתלמידיו פתאום בלילה, ומצא אותו מתגלגל בשלג. היה התלמיד עומד משתומם ונחרד, אמר לו: רבי, כלום חס ושלום אתם צריכים לתשובה בייסורים ובסיגופים כאלו?

השיב הרב סעדיה ואמר לו: "ידעתי בנפשי שלא עברתי עבירה חמורה כזו שאצטרך לסיגופים כאלו, אך למדתי דרכו מבעל הבית אחד שהתאכסנתי אצלו והוא לא היה מכיר אותי, אם אני בעל תורה, וכבדני בערך הכבוד שעושים לכל אדם מהמוני בית ישראל".

אחר כך יצא הקול בעיר שאני באתי לשם, והתקבצו כל בני העיר לכבדני ולשמש אותי, וכראות כן בעל הבית, התחיל אף הוא לכבדני בכבוד גדול מאוד, ועשה לי כל מיני יקר וגדולה כפי השגת ידו ועוד יותר מזה.

כשעמדתי לצאת מביתו, נפל לרגליי, בכה והתחנן לאמור: ימחול נא מר על כבודו. השבתי לו: הלא כיבדתני ככל אשר היה ביכולתך, ומה היית יכול לעשות עוד ולא עשית? ואמר לי: אני מפייסו על השעה הראשונה שלא הייתי יודע אז במעלת כבוד רבנו, ולא כבדתי אותו בכבוד הראוי.

ואם בכבוד בשר ודם כך, שנפל לפניי בבכי ובתחנונים שאסלח לו על מיעוט הכבוד – כל שכן בגדולת הבורא, אשר בכל יום ויום אני מכיר יותר לפי שכלי, בגדולתו, וגדלה עבודתי לפניו, ויראתי ממנו, ואהבתי אליו בכל יום יותר – כל שכן שאני צריך להתחנן ולבכות ולסגף עצמי שימחול לי הקב"ה על מיעוט עבודתי, וקטנות יראתי ואהבתי בימים שעברו.

צפו ברב רביד נגר - על מעלתה של תענית הדיבור