היום; אל תחמיצו - תיקון עוון שמירת הלשון

לפני 3,332 שנים בדיוק, שנה לאחר שעם ישראל מקבל את התורה, משה רבינו שולח את נשיאי השבטים לתור את ארץ ישראל. המרגלים חוטאים ומוציאים את דיבתה של ארץ ישראל רעה. בעוון זה נגזר עליהם שימותו, ואף בני ישראל שבאותו הדור נענשים ומתעכבים במדבר כארבעים שנה, כשבכל שנה מתים מהעם 15,000 איש בסיבת אותו עוון חמור של לשון הרע.

בט' באב חטאו, ובי"ז באלול מתו [ויש אומרים בז' באלול. ראה שו"ע ומ"ב סי' תקפ סעיף ב], כמו שכתוב (במדבר יד, לז) וַיָּמֻתוּ הָאֲנָשִׁים מוֹצִאֵי דִבַּת הָאָרֶץ רָעָה בַּמַּגֵּפָה לִפְנֵי ה'.

מהו לִפְנֵי ה'? שמתו באותה מידה הראויה להם לפי מידותיו של הקב"ה, שהוא מודד מידה כנגד מידה. הם חטאו בלשון – ולקו בלשון, שהשתרבבה לשונם עד טבורם והיו תולעים יוצאות מלשונם ונכנסות לטבורם, מטבורם ונכנסות ללשונם.

וזהו שנאמר בַּמַּגֵּפָה - ב' בפתח, ולא במגפה – ב' בשווא, לומר במגיפה הראויה להם לפי חטאם.

ב'בית יוסף' מבואר שכך נמשך בכל הימים שבין ט' באב ליום מיתתם בי"ז באלול. והאריך להם הקב"ה אפו ארבעים יום, כנגד ארבעים יום שתרו את הארץ.

ואמרו רבותינו: אמר רבי אלעזר בן פרטא, בוא וראה כמה גדול כוח עונשה של לשון הרע. מנלן? ממרגלים. ומה המוציא שם רע על עצים ואבנים – כך, המוציא שם רע על חברו – על אחת כמה וכמה!

בשולחן ערוך מבואר שביום זה יש להתענות. אמנם נוהגים שלא להתענות, אך ידי מצות תשובה על חטא חמור זה של לשון הרע – לא נפתרה.

יום זה מסוגל מאוד לקבלת התשובה על חטאי הלשון: לשון הרע, רכילות, והוצאת שם רע. בפרט שאנו נמצאים בטבורם של ימי הרחמים והסליחות, ימים שהתשובה רצויה מאוד לפני ה' יתברך. הבה נשכיל להתחזק במצווה זו של שמירת הלשון, נעשה תשובה על העבר, ונקבל לעתיד החלטות ראויות, תוך לימוד מתמיד בספר 'חפץ חיים' לדעת, להתחזק ולקיים.

צפו ברב יקיר בוטה - על העוון החמור, לשון הרע: