סליחות דרך הרדיו והאינטרנט? כל ההלכות בנוגע לסוגיה

האם מותר לענות אמן כששומע סליחות דרך הרדיו?
האומר סליחות בביתו יחד עם הסליחות הנשמעות דרך הרדיו או דרך הלווין בשידור ישיר, אף על פי שפעמים יש הפרש של זמן מועט, ועונה עמהם: 'אמן', 'יהא שמיה רבא', 'ויעבור' וכיוצא בהם, נחשב לו כאחד שאמר סליחות בציבור. אולם סליחות שאינם בשידור ישיר, אינו רשאי לענות כלל.

גם את החלקים הנאמרים בארמית, שכידוע אין לאומרם ביחיד, מאחר ונחשב סליחות בציבור, ניתן לאמרם כשמצטרף דרך הרדיו.

האם חייבים לענות?
כיון שלא נמצא עם הציבור בפועל, אינו חייב לענות, אלא רשאי לענות.

האם כך הדין בכל דבר – לצאת ידי חובה דרך הרדיו?
בקריאת מגילה, הבדלה או כל ברכה אחרת המחויב בה, לא ניתן לצאת ידי חובה דרך הרדיו, לפי שהקול הנשמע אינו קול האיש המדבר, אלא קול הנקלט באמצעות המכונה. אולם בשמיעת הסליחות שלא צריך לצאת ידי חובה, אלא רק לענות על דברים שבקדושה שצריך בהם עשרה, די בידיעה על מה עונה, ולא צריך שישמע את קול המדבר.

האם יש הבדל בין שידור חי ברדיו לבין שידור חי באינטרנט, או בלויין?
הגאון הרב אופיר מלכא (הליכו"מ תשרי, עמ' נה) סובר, שעל פי עדות המומחים, רק בשמיעה דרך הרדיו או ששומע את השידור דרך הטלפון, או אז השידור עובר מיד עד שניה, אך בשמיעה דרך האינטרנט, או באפליקציה שבטלפון יש הבדל של בין 9 ל-20 שניות מהדיבור ועד השמיעה. ולכן במצב זה אסור לענות על קדישים ושאר דברים שבקדושה, היות שהזמן שבין הדיבור לשמיעה, גדול משיעור 'תוך כדי דיבור' שהוא שניה וחצי, ואז אינו נחשב עם הציבור, וכשעונה אמן, הרי היא אמן יתומה.