הלכות
מרן שר התורה, הגאון רבי חיים קנייבסקי, משיב על שאלות בהלכות בציעת הפת בסעודה, כגון: כיצד יחלק את הפת כשיש הרבה סועדים, האם חייבים לטבול את הפת במלח והאם מותר לזרוק את הפת כשהסועד יושב במרחק?
השאלות עם הרב אורי טיגר, עם שאלות שישנם לאברכי כוללי "אליבא דהלכתא".
ב"שולחן ערוך" כתוב שאין לברך קודם שיתפוס הלחם, איך הדין במאכל המלכלך את ידיו או רותח שאין יכול לאוחזו בידיו אלא בכף, כגון דג שלם וכדומה. שאם יטול ממנו מעט ויאחזנו בכף יפסיד בכך את מעלת ה"שלם", האם יוותר על מעלת ה"שלם", או שמא עדיף להשאירו שלם ולא יאחזנו כלל?
מרן הגר"ח קנייבסקי: "לתפוס את הלחם לא הכוונה בידים, יכול לתפוס את הקערה ביידים גם כן".
- אז למעשה מה הוא יעשה, יחזיק את זה עם הקערה?
מרן הגר"ח קנייבסקי: "עם הקערה, מאי נפקא מינה".
- כתב הרמ"א שמצוה להביא על השולחן מלח קודם שיבצע, ויש לעיין בליפתן שמעורב בו מלח האם הוא שוה לטיבול במלח עצמו, או שמא צריכים לטבל דוקא במלח?
מרן הגר"ח קנייבסקי: "המנהג שלוקחים מלח ממש".
- אם צריך ללכת מחדר לחדר (או מבית לבית) כדי להביא מלח, האם מותר ללכת להביאו בין הנטילה לברכה?
- בעל הבית שהוא זקן או חלוש וקשה לו לפרוס את הכיכר, האם יברך הוא ויתן לאחר לחתוך?
מרן הגר"ח קנייבסקי: "לא ראינו נוהגים ככה, תמיד המברך בוצע".
כתב ב"משנה ברורה" שלא יזרוק פרוסת המוציא, איך הדין ביושב בב' קצות השולחן ואין לו דרך להעביר הפת לחבירו כי אם על ידי זריקה, האם יהיה מותר לזרוק משום צורך אכילה?
מרן הגר"ח קנייבסקי: "לא ראוי לזרוק, זה בזיון".