הלכות
טעם המנהג
נוהגים לעשות התרת נדרים בערב ראש השנה ובערב יום הכיפורים, כדי להינצל מעוון נדרים לפני יום הדין הגדול והנורא, וגם, שאם התחייב האדם בנזיפה או בנידוי בבית דין של מעלה, יותר לו בהתרה זו, כדי שישמע תפילתו בימים אלו.
רמז נתנו בדבר, "לֹ֥א יַחֵ֖ל דְּבָר֑וֹ כְּכׇל־הַיֹּצֵ֥א מִפִּ֖יו יַעֲשֶֽׂה" (במדבר ל, ג) – לא יחל דברו ככל סופי תיבות 'אלול'. (ברכ"י תקפא, כא בשם הש"ך עה"ת, הובא בשע"ת שם א, כה"ח שם י"ט וצ"ט)
על איזה נדרים מועילה ההתרה?
ההתרה מורכבת משני עניינים, האחד הוא התרת נדרים שנדר ולא התירם במשך השנה שחלפה, והשני מסירת מודעה על הנדרים שידור מכאן ואילך, שרצונו שלא יחולו כלל ועיקר.
לכן, חשוב מאוד לשים לב ולהבין את נוסח ההתרה, ולא כפי שחושבים עמי הארצות שהוא איזה תפילה (חיי אדם קלח, ח).
חשוב לדעת, שהתרת נדרים זו מועילה רק לנדרים שנדר ואינו זוכרם בעת ההתרה, אבל נדרים שזוכר שנדר, לא מועילה להם התרת נדרים באופן הזה, אלא צריך לפרט הנדר בפני אחד מן המתירים, ושאותו אחד יהיה בקי בענייני פתח וחרטה.
מי יכולים להיות המתירים?
בהתרת נדרים הכללית שעושים בערב ר"ה, שהיא כאמור על נדרים שלא זוכרים ומתחרטים עליהם, כל אחד יכול לישב בהתרת נדרים זו, ובתנאי שאינו עם הארץ, אלא כשמלמדים אותו הלכות הוא תופס ומבין. (שו"ע יו"ד רכח א, ז, יד)
כמה מתירים צריכים לשבת?
מעיקר הדין די שיהיו שלשה מתירים וכדין כל התרת נדרים, אך מנהג בני ספרד שיהיו עשרה מתירים, מאחר ובנוסח ההתרה אנו מוסיפים התרת נדרי חלום, ולזה צריך עשרה, ולכן לכתחילה יש להתיר בפני עשרה ששונים הלכות, שהם הראויים לכתחילה להתיר נדר שבחלום.
אך כל זה לכתחילה ואינו לעיכובא, ומעיקר הדין די בשלשה אף שאינם תלמידי חכמים.
על מה חשוב להקפיד בהתרה?
יש להקפיד להשמיע לאזניו מה שמוציא בפיו, מאחר ויש אומרים שבנוגע למסירת מודעה על נדרים שידור, אמירה בלחש ללא שמשמיע לאזניו – נחשבת 'דברים שבלב' ואינם דברים. על כן נכון שאחד יקרא בקול רם, והציבור יאמרו בקול חלוש יותר, אך באופן שישמיע - על כל פנים - לאזניו.
מנהג בני ספרד שכל הציבור עומד ומבקש התרה משלושה או עשרה שיושבים, שאפשר להתיר לכמה אנשים בהיתר אחד (שו"ע יו"ד רכח מו, ש"ך שם ט), אולם מנהג בני אשכנז שכל אדם מבקש התרה ומוסר מודעה בפני שלשה אנשים, ולא כולם ביחד, מחשש שאם יאמרו כולם יחד, לא ישמיעו כולם לאזניהם, וגם לא יאמרו בקול רם. ובשעת הדחק יש להקל שיאמרו שניים ביחד ורק יקפידו לומר בקול רם את מסירת המודעה.
האם אפשר להתיר נדרים לאחרים שלא נוכחים בהתרת נדרים?
אין אדם יכול למנות את חבירו שיהיה שליח עבורו להתיר נדרים, מאחר וצריך להיות נוכח בעת ההתרה.
ולכן לדעת רוב הפוסקים, אי אפשר לצאת ידי חובה בהתרת נדרים שמשודרת בשידור חי ברדיו, מאותה סיבה שצריך להיות נוכח בפני המתירים.
לעומת זאת, אישה יכולה למנות את בעלה שיהיה שליח להתרת נדריה, לפי שאשתו כגופו, וכאילו היא עצמה שם. וטוב יותר שתלך בעצמה, כיון שיש בהתרה זו גם התרת נידויים ונחלקו הפוסקים אם בעל יכול להתיר נידוי לאשתו, ובפרט נידוי בחלום. (אור לציון עמ' כח)
אולם לא יכול האב להיות שליח עבור בתו הגדולה, שרק לאשתו יכול - אשתו כגופו.
ילדים קטנים פחות מגיל מצוות, פטורים מהתרת נדרים, אולם מנהג בני ספרד להביאם להתרת נדרים, משום שיש בנוסח ההתרה והוא מקובל אצל בני ספרד, ביטול עניינים רעים השייכים לכולם, וגם משום ביטול נדרים שידור אם הוא תוך שנה לגדלותו.
האם אפשר לערוך התרת נדרים בלילה?
אפשר לכתחילה לקיים התרת נדרים בלילה, ואף קודם חצות (שו"ע סי' רכח ס"ג).