גדולי ישראל
רבי משה לייב מסאסוב - היה מצטיין במיוחד במצוות פדיון שבויים.
תוך כדי שהיה עסוק במצווה הזאת, באו שודדים ושדדו אותו. לקחו אותו לתוך עבי היער.
שם הוא מוצא את ראש השודדים - יהודי שהתארח כמה פעמים אצל הרב. הוא ביקש ממנו ללמד את הבן שלו תורה. הרב הסכים. אבל הבן התקשה במיוחד בלימוד ולא הפנים את החומר הנלמד. האבא כעס וכך זה נמשך כמה ימים.
יום אחד האב ראה שאין תועלת ברב, שחרר אותו ושלח אותו עם הבן הקטן שלא מצליח לקלוט את חומר הלימוד. הרב שאל את הילד: "איך אתה מחזיק מעמד בצורה כזו? כשמכים אותך יום יום?"
ענה הילד: "ככה אנחנו רגילים, זה מה שמלמדים אותנו, שמא נתפס ונחקר ע"י האויבים - אסור לנו לגלות מידע על השבט שלנו".
"ואני אומר לעצמי - אולי זאת המכה האחרונה. ודבר נוסף: מי שעושה זאת, זה האבא שלי, הוא עושה זאת כדי לחנך אותי, כדי שיהיה לי טוב".
ענה לו רבי משה לייב מסאסוב: "מה שאתה לימדת אותי, מכל הרבנים שלי לא למדתי".
זה נמשל גם אלינו - מי מלמדנו מוסר? אבינו שבשמיים.
זה כדי לעזור לנו, כדי שיהיה לנו טוב.