מסכת ביצה
הדף היומי מאת הרב פנחס יוסף אקרב:
דף יז עמוד א
* יום טוב שחל להיות בשבת - להלכה: מתפלל שבע, מתחיל בשל שבת, אומר קדושת היום באמצע, וחותם: מקדש השבת ישראל והזמנים.
* שבת שחל להיות בראש חודש או בחולו של מועד - להלכה: ערבית ושחרית ומנחה מתפלל שבע ואומר מעין המאורע בעבודה ואם לא אמר מחזירין אותו, ובמוספין מתחיל בשל שבת, אומר קדושת היום באמצע, וחותם: מקדש השבת ישראל והזמנים / וראשי חדשים.
* אם חלו שני ימים טובים ביום חמישי ושישי ושכח להניח עירוב ביום רביעי - לדעת רבא: יכול להניח עירובי תבשילין ביום חמישי וביום שישי על ידי תנאי, ולדעת רב: יכול אף להניח עירובי תחומין ביום חמישי וביום שישי על ידי תנאי.
* שני ימים טובים סמוכים זה לזה - הלכה כרבי שמעון בן אלעזר שניתן ביום טוב הראשון למלא את כל התנור פת ולאפות.
* מי שלא הניח עירובי תבשילין - הוא נאסר וקמחו נאסר (וצריך להקנות את קמחו לאחרים כדי שיהיה מותר להם לאפות).
דף יז עמוד ב
* מי שעבר ואפה (במזיד) ללא עירובי תבשילין - הגמרא הביאה חמש הוכחות להוכיח שאסור באכילה, אך דחתה את כל ההוכחות.
* הגמרא פוסקת שמספיק תבשיל אחד עבור עירובי תבשילין (כדעת בית הלל שבמשנה בתחילת הפרק, ולא כדעתו המובאת בברייתא). [אך להלכה מסקנת התוס' שצריך שני תבשילין - פת ותבשיל].
* אם התחיל לתקן ולאפות את עיסתו על ידי עירובי תבשילין ונאכל העירוב - ממשיך וגומר.