מסכת ביצה
הדף היומי מאת הרב פנחס יוסף אקרב:
דף כ עמוד א
* האומר "הרי עלי תודה ואצא בה ידי חגיגה" / "הריני נזיר ואגלח ממעות מעשר שני" - נדור ואינו יוצא / נזיר ואינו מגלח.
* בברייתא לומדים מהפסוק "ויקרב את העולה ויעשה כמשפט" שכשם שעולת נדבה טעונה סמיכה כך גם עולת חובה טעונה סמיכה. (והגמרא מבררת כדעת מי ברייתא זו).
* יש מחלוקת בין הברייתות בנוגע לשיטת בית שמאי בנוגע לשלמי חובה - (1) צריך סמיכה, אך לא צריך "תיכף לסמיכה שחיטה". (2) לא צריך סמיכה, אך בדבר הטעון סמיכה צריך "תיכף לסמיכה שחיטה". (ולדעת בית הלל: צריך סמיכה וצריך "תיכף לסמיכה שחיטה").
* בבא בן בוטא - מתלמידי שמאי.
דף כ עמוד ב
* "אותו היום גברה ידן של בית הלל וקבעו הלכה כמותן (שמקריבים עולת ראייה ביום טוב) ולא היה שם אדם שערער בדבר כלום".
* תלמיד חכם שאמר לו חברו דבר של ריב, לא ישיב לו באמירה יותר חריפה מכפי שהלה אמר לו.
* הדעה הסוברת שנדרים ונדבות לא קרבין ביום טוב - סוברת שזהו הדין מהתורה (ולא מגזירת חכמים שמא ישהה).
* לדעה הסוברת שנדרים ונדבות לא קרבין ביום טוב, אם עבר ושחט - לדעת רבא: זורק את הדם על מנת להתיר בשר באכילה, לדעת רבה בר רב הונא: זורק את הדם על מנת להקטיר אימורין לערב.