חגים ומועדים
אסרו חג סוכות: מה מותר ומה אסור?
תשובה:
אסרו חג הוא מלשון לאסור ולקשור את קדושת החג שהיתה איתנו עוד יום אחד
והכוונה שיש השפעה של קדושה ואור של החג על היום הסמוך לו
ועל כן באסרו חג סוכות לא אומרים וידוי ונפילת אפיים, ויש נוהגים אף לעשות סעודה יותר מכובדת מביום חול, שאר מלאכות מותרות כולם כיום חול רגיל
אסרו חג הוא היום שבסיומו של כל חג דהיינו לאחר יום טוב אחרון, ונקרא כך על שם הכתוב "אסרו חג בעבותים, עד קרנות המזבח" ( תהילים קיח) ממנו דרשו חז"ל שכל העושה איסור לחג דהיינו אגודה לחג ביום שלאחריו, באכילה ושתייה, מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קרבן ( מסכת סוכה מה). יש שקוראים לאסרו חג בשם "בריה דמועדא" דהיינו בן המועד (ירושלמי עבודה זרה פרק א)
ובשל כך נוהגים להרבות באכילה ושתיה באיסרו חג.
ויש טעם נוסף לריבוי אכילה ושתייה כיוון שלאחר חג השבועות היו מקריבים הרבה קורבנות ראיה וחגיגה אם חל חג שבועות בשבת, ולכן נהגו גם בימים שלאחר חג הסוכות וחג הפסח לעשות אותם כעין יום טוב ומרבים בהם באכילה ושתייה (ערוך השולחן תכט)
בברכה,
הרב עזרא שקלים ראש כולל השלום ודיין בבית דין 'למען אחי' תל אביב
צפו: מרן שר התורה זצ"ל בטיש בויז’ניץ (צילום שוקי לרר)