זכרון ישן: המקובל הרב דוד בצרי חושף את זכרונו ממרן

" הרב היה רוצה שכל עמ"י יחזרו בתשובה. לשם כך עמל, השקיע ונתן מעצמו כל חייו. הוא התהלך ממקום למקום בכדי לדבר אל ליבותיהם של העם בתחינה כדי שישמרו את השבת המלכה, כדי לקיים את המצוות כהלכה, וללמוד לעומק את כל ההלכות.

הוא כיתת את רגליו יומם וליל בכדי ללמד את כל עמ"י לקיים את כל התורה והמצוות בעיתן. הדיר שינה מעיניו, השקיע את זמנו מעיר לעיר והעיקר שיעשו את עבודת ה' במלואה."

עם ישראל היקרים כמה חשוב שנשמור שבת כהלכתה, שנתחזק בבין אדם לחברו ובבין אדם למקום, שנעבוד על הסובלנות ועל אהבת הזולת וקירוב הלבבות. כמה דברים נפלאים אפשר ללמוד מהצדיק הקדוש הרב עובדיה זצוק"ל, על ערבות הדדית, על השקעה יתרה, על דבקות במטרה, זיכוי הרבים ומסירות נפש של ממש.

מסופר על מר"ן הקדוש שנהגו לבזות אותו הרבה בירושלים של אז מפני שחשבו שהוא חולק על הבן איש חי זצוק"ל מתוך זלזול  ח"ו.

באחת הפעמים הגיע אליו הגאון רבי אפרים הכהן זיע"א ואמר לרב עובדיה שאל לו להתייחס לכל המלעיזים. הוא סיפר למר"ן חלום מדהים שחלם באותו הלילה, שהוא נמצא בשמים והראו לו את הצדיקים יושבים בגן עדן על כסאות זהב.

כיסא אחד עשוי זהב ופנינים אך היה ריק ומיותם. שאל רבי אפרים למי מיועד כיסא זה? וענו לו שהכיסא מיועד לרבי עובדיה יוסף. התפעל רבי אפרים ושאל מדוע הכיסא שמור דווקא למר"ן? ענו לו שמפני שרבי עובדיה זצוק"ל מזכה את הרבים באופן מדהים ובצורה יוצאת מן הכלל. זו הייתה חלק מגדלותו המופלאה של מר"ן הצדיק הגדול. שנזכה תמיד לזכות את הרבים!