יהונתן דדון למקובל הרב יצחק בצרי: "יש לי שאלה חצופה"

הרב דוד בצרי: "אני זוכר שבאחד הימים למדנו כהרגלנו בקודש והרב עובדיה זצוק"ל הגיע להעביר לנו שיעור חד וברור, בסופו החכמנו מאוד. כשהשיעור הסתיים הרב אמר לי: "עכשיו תחזור על מה שאמרתי."

עניתי לו: "כבוד הרב, איני יכול לחזור על מילותיך ודבריך הגדולים והנשגבים, שמעתי את כל השיעור בשקיקה והבנתי הכל, אבל אינני יכול לזכות ולחזור על דברי הרב כמו שכבודו אמר אותם. לזכות לומר דברים כאלו גדולים זו זכות גדולה. דברי הרב הם עצומים וכל השומעים צריכים לקיים אותם ולעשותם בשלמות. כולנו רוצים לקיים את כל מה שכבוד הרב אומר בלי נדר".

בנו של הרב בצרי, רבי יצחק, מוסיף על הדברים ואומר: "אבי מדבר על תקופת צעירותו של רבי עובדיה זצוק"ל, כשהיה אברך צעיר, אבי היה אז בחור ישיבה והרב היה מעביר להם שיעור בדף יומי בכל יום בבית הכנסת "שאול צדקה".

"היה כל כך מרגש לשמוע את הרב מסכם דף אחד ברבע שעה בדברים נשגבים, תוך פלפול מדהים. בסוף השיעור הרב תמיד ביקש מאחד הבחורים לחזור על הנאמר והיה מבקש זאת בייחוד מאבא שלי, לחזור על השיעור עבור מי שלא הבין.

אבי אמר לו: " אני יכול לחזור על הדברים אבל לא בע"פ , אני לא זוכר משמיעה אחת את כל דברי הראשונים והאחרונים, לא הכנתי את עצמי כמו שצריך ולא הספקתי לשנן".

הרב היה טוען שהוא כן יכול לחזור על הדברים והיה מכריח אותו בלהט לחזור בכל זאת על הדברים שוב ושוב. זה היה מרגש."

המראיין יהונתן דדון שואל: "כבוד הרב אמר דברים שונים ממה שאבא אמר, מהיכן הענווה של אביך?"

רבי יצחק משיב: "הוא נולד עם זה, סבתא ע"ה אמרה תמיד שעל מידות טובות לא נקבל שכר, שזה דבר טבעי ומתבקש. כמו מים שזורמים ממקום גבוה לנמוך, כך התורה. היא נכנסת וחודרת באמת רק אל מי שצנוע ועניו. שנזכה".