מדקדקים בהלכות שבת? לעומתן יש דבר עצום שכנראה פיספסתם

אנחנו רצים במרתון יומיומי, עסוקים בעבודה, בתחזוקת הבית, תפילות, גידול הילדים, לימוד תורה, פלפול בגמרא - מנסים לאסוף לעצמנו כל מצווה הנקרית בדרכינו ואנו מכוונים רחוק וגבוה. ככל שהמצווה גדולה יותר כך נתאמץ יותר בעבורה. אך לעיתים אנחנו פשוט שוכחים שלא רחוק מאיתנו הדבר, אם רק נפקח עיניים. לא תמיד צריך לרוץ רחוק ולהתאמץ יותר מדי.

אנשים נוהגים לזלזל במצוות הקטנות כמו: נטילת ידיים, ק"ש שעל המיטה, כיבוד הורים, אהבת הבריות, ברכות השחר וכו'. אם אדם היה יודע מהו ערכן של המצוות הקטנות הללו, הוא היה מתייחס אליהן ביראת כבוד וממהר לאספן.

כתוב במדרש: "והיה עקב תשמעון" - הכוונה למצוות שאדם דש בעקביו. לפעמים אנו דשים בעקבינו, רומסים את המצוות ואת החסדים הקטנים שנמצאים מולנו ועלינו רק להגיש יד ולקחת. לדוגמה, כשאדם מברך ברכה בזריזות וממהר לאכול - במקום לבטא את המילים כמו שצריך ובכוונה מלאה. עליו להבין כי יש מולו יהלומים ואבנים טובות אך הוא נשאר אדיש ולא מנצל זאת. אדם יכול להגיע בקלות ל-100 ברכות ביום ולאסוף לו 100 יהלומים.

אותן מצוות קטנות פעמים רבות נדרסות על ידי האדם והוא דש אחר מצוות חשובות וגדולות יותר.

רבים מדקדקים במצוות שבת ולעומת זאת לא זוכרים לענות "אמן", מילה כה קצרה - בכוונה שלמה, להתרכז בתפילת 18, לא לדבר דברי חול בשבת ועוד...

"ואהבך וברכך" - התורה מבטיחה שאם נקפיד ונדקדק בקלה כבחמורה, אם נתכוון באמת ונאסוף גם את החסדים והמצוות הקטנות האלו שבהיסח הדעת אנחנו שוכחים עד כמה הן חשובות, אזי נזכה לקרבת ה' יתברך, בורא עולם יאהב וישפיע עלינו ברכות טובות ושפע. אם נקפיד בשמירת המצוות הקטנות הללו, ודאי נזכה לקיים גם את המצוות הגדולות והחשובות.