החיים הם גלגל: ראש הישיבה לא הסכים לבחור החולה להתרפא

מסופר על אדם מישיבת "גרודנא" שממנה יצאו הרבה גדולי תורה. אחד הבחורים שהיה עילוי בתורה, הרב צבי, חלה יום אחד בשחפת לא עלינו. הרב צבי שרד את השחפת אך נותר חלש מאוד. מוריו הרבנים ראו זאת וחשבו על דרך בה יוכלו לעזור ולהקל עליו את לימוד התורה.

בזמנו נהוג היה ללכת בקיץ, בזמן שחם ונעים יותר, לעיירות מרפא, שם ניתן לטפל בשחפת - בתקווה לעזור ולהקל על החולים.

הרבנים גיבשו עצה והלכו להתייעץ עם מנהל הישיבה בבקשה שאולי יסכים שהישיבה תממן לאותו בחור חופשה בקיץ בעיירת המרפא, שהרי הטיפולים לא זולים.

לדאבונם, מנהל הישיבה לא נתן את הסכמתו בטענה שאם ייתן את הכסף לאותו בחור, לא יישאר כסף עבור מימון ומחיה לתלמידי הישיבה.

הרבנים ניסו להפציר בראש הישיבה ולדבר אל ליבו שירחם על הבחור, אך הוא לא התרצה ונשאר דבק בעמדתו. ואכן כך היה. עברה שנה והרבנים ניסו שוב להעלות את ההצעה על הפרק מול ראש הישיבה בתקווה שהפעם יתרצה ויסכים - אך גם ניסיון זה כשל ושוב הרב טען שאין באפשרותו לממן גם וגם (צרכי הישיבה או חופשת הבראה לבחור).

הבחור נפגע עד עמקי נשמתו והתמלא צער גדול. הוא תלה בכך תקוות רבות, שאולי הפעם יוקל כאבו ויתחזק בגופו. לאחר כמה שנים הבחור הגיע לפרקו ורצה להינשא. הוא היה צדיק גדול ועל כן חיפשו לו שידוך מיוחד ומוצלח.

בזמנו היה צדיק גדול שנקרא רבי חיים עוזר והציעו לבחור כשידוך את אחיינית של הרב. משפחתו של הרב התלבטה אם להסכים לשידוך, שהרי הבחור חלה בשחפת ומה אם עדיין נותרו תסמיני והוא יתקשה בתפקוד היומיומי?

אמר להם הדוד, רבי חיים עוזר, שיבדקו אם אותו הבחור היה כבר בעיירת מרפא. אם בשנתיים האחרונות הוא לא ביקר בעיירת מרפא, סימן שהוא חזק דיו ולא יהיה לו קושי פיזי בחיים היומיום.

ואכן כך היה, בזכות ראש הישיבה שלא אישר את המימון, הבחור אכן לא ביקר בעיירת המרפא. בזכות אותו ראש ישיבה שכביכול "לא ריחם על הבחור", אותו אדם זכה לשידוך הכה גדול הזה עם אחייניתו של הרב ולימים הפך בעצמו לראש ישיבה שהיה גדול דור.

מהסיפור הזה ניתן ללמוד כמה שבני האדם הם בורג קטן בעולם, ראייתם צרה ומוגבלת והם לא מבינים את החלטותיו של הקב"ה עד הסוף ושכל מה שהוא עושה, רק לטובה הוא עושה.