הסטייפלר הקדוש: "זוג שנכנס תחת החופה - אין זו טעות"

ה"סטייפלר הקדוש" אומר שזוג שנכנס יחדיו לחופה וקידושין, אין טעות בדבר. זה מה שנועד עבורם.

אם בסופו של דבר הגיעו בכל זאת למצב שהתגרשו, זה בגלל המידות המקולקלות שלהם, בגלל שלא היו מוכנים לתקן באמת ולעשות "עבודת שורשים" מדויקת, עמוקה ומקיפה על המידות שלהם.

אם היו יודעים להכיל אחד את השני יותר, לוותר יותר, לתת מעצמם היכן שניתן, להיות לעזר זה עבור זו, לא לשפוט ולדון לכף זכות, לא לריב ולהתווכח על כל דבר, להיות פחות עקשנים ומלאי אגו - אז ודאי היו מצליחים. שנאמר: "על כל פשעים תכסה אהבה". ברגע שכל אחד מושך רק לכיוון, לרצונות שלו ורוצה שיפעלו רק על פי הדרך שהוא מכיר ויודע, אז אי אפשר להתקדם יחד ולהצליח. לעומת זאת כשאנו עובדים בשיתוף פעולה אז אנחנו ביחד, אנחנו כוח אחד ואז ממילא יותר קל, יש יותר אווירת נועם ואחדות. לכל הצדדים נעים בבית.

בנוסף, מה שעוזר לחדד את הגישה הזו, זה עצם המחשבה שכל אדם היה פעם תינוק, ילד קטן, שהיה ועודנו החשוב ביותר עבור הוריו היקרים - מתנת חייהם הגדולה ביותר. הם גידלו, חינכו וטיפחו אותו והתקווה הגדולה ביותר שלהם הייתה שיגדל לחיים טובים ויפים, שיהיה מוקף בסביבה עוטפת ויזכה לבן זוג תומך לכשיגדל. אף הורה לא רוצה לפגוע בילדו או לראותו סובל, לא בהיותו קטן ולא כשהוא גדל. הורים לנצח ירצו עבורנו מציאות טובה. שנהיה שמורים ומוגנים מהעולם ושאף אחד לא יפגע בנו.

נחשוב גם על ילדינו. לאיזה מציאות נרצה שיגדלו, איך נרצה שהחיים שלהם יראו. הרי בטוח נרצה שהם יחלקו את חייהם רק עם אנשים טובים עם ערכים - שיכבדו אותם, שיכילו אותם ויתייחסו אליהם בצורה חברית והוגנת- לא יפגעו, לא יזלזלו ולא יקראו בשמות גנאי "לאוצר" החשוב שלנו. את אותו היחס שנרצה בעבור ילדינו, נעניק בעצמנו. כי כמו שלא נרצה לעולם שיפגעו בילדינו, כך לא נפגע בעצמנו בילדיו של אחר. אותה הגישה צריכה להיות גם עם כל ברייה. כולנו ילדים של ה' יתברך.

עלינו תמיד לבדוק את ההתנהגות שלנו, לחשוב פעמיים לפני כל מילה שיוצאת לנו מהפה אם היא ראויה לעיכול או שמא תגרום ל"הרעלה" לבן הזוג שלנו. שתזכו לשמר את ביתכם תמיד ולחיות מתוך כבוד בשלום, אחווה ורעות.