עשירות: ברכה או קללה?

כמה מאיתנו חולמים שתהיה להם מכסת כסף בלתי נדלית, שתספיק עבורם למילוי כל צרכם. כולנו מבקשים לחיות טוב, לאכול טוב, להתלבש במיטב המותגים, לחיות תחת קורת גג מבלי לדאוג לתשלומים.

אנשים מתרשמים מאוד מכאלו שהצליחו להצליח בקריירה והגשימו את חלומם - להיות עשירים. אך מתי בפעם האחרונה עצרתם לשאול את עצמכם אם עשירות היא האידיאל?

ישנם שני סוגי עשירות. עשירות בריאה ועשירות חולנית. איך נדע מהי עשירות בריאה וטובה ומהי עשירות שלילית?

נאמר כבר: "עושר שמור לאדם לרעתו" ומצד שני "ברכת ה' היא תעשיר ולא יוסיף עצב עימה", איך נדע מהו הנכון מביניהם?

התשובה היא: יש לאדם ערכים, תורה, מצוות, עבודת המידות, שלום בית, חינוך - זה העיקר בחיים. אם זה העיקר של אותו אדם גם כאשר זכה בעשירות, אזי העשירות היא דבר טוב כי היא משרתת את העיקר. ועל כך נאמר "ברכת ה' היא תעשיר ולא יוסיף עצב עימה".

אך לעומת זאת אם האדם מקריב את כל הדברים העיקריים והחשובים בחייו שהזכרנו למען הכסף, זה משבש את דעתו וזה מה שנאמר: "עושר השמור לאדם לרעתו"

העשירות היא דבר חיובי כאשר לא מתקיים המשפט "מרבה נכסים מרבה דאגה", אלא מרבה נכסים מרבה עבודת המידות, שלום בית, עבודת ה' וחינוך הילדים. שנזכה לעשירות בלב ובנפש ורק אז בחומר.