מהי עשירות בריאה ומהי עשירות רעה?

כתוב בנבואת יחזקאל בפרק ט"ז: "ושבתי את שבטיהם את שבות סדום ובנותיהם" - מה הכוונה שבות סדום? הפסוקים מדברים על כך שהקב"ה יחזיר אותנו אל סדום. מדוע שנחזור לסדום ונקים שם ערים מחדש? הרי סדום היא מקום שלילי כל כך!

בילקוט שמעוני כתוב שכל מי שמקיים את מצוות סוכה כיום יזכה לחלק בסדום לעתיד לבוא. מה הקשר? גם בנביא יחזקאל כתוב שיחלקו את הארץ לשבטים ויחדשו את סדום ועמורה. מדוע? מה הקשר בין מצוות סוכה לבין הזכות בערים הללו? הרי בסדום מתאים שיהיו הגזלנים, הרוצחים והפושעים.

מעבר לכך, בפעם הראשונה שסדום מוזכרת בתורה כתוב שאברהם אבינו אמר ללוט: "היפרד נא מעליי" ואז "וישא לוט את עיניו וירא את כל כיכר הירדן כי כולה משקה לפני שחת ה' את סדום ואת עמורה כגן ה' כארץ מצרים" – מה הכוונה? גן ה' או כארץ מצרים? לוט היה עם אברהם במצרים והכיר אותה והוא ראה שסדום היא דווקא מקום טוב, כמו מצרים. אך התורה אומרת שסדום זה גם כמו גן ה' וגם כמו ארץ מצרים, איך בדיוק זה מסתדר?

הרי מצרים היא שטופה באריות ואם זה גן ה' אז מה יש ללוט לחפש בסדום?

הרמב"ן כותב שישנה השוואה בין סדום למצרים, מהי? שבשניהם יש נהר, יש נהר שמשקה את הגן - גן עדן ויש נהר שמשקה את מצרים - הנילוס "וכולה משקה בסדום" - גם בסדום יש נהר אך יש כאן משהו מהותי יותר, הרמב"ן מסביר שארץ ישראל היא לא כמו ארץ מצרים, א"י שותה מהנילוס אך היא תלויה בגשמי ברכה, תלויה בה' יתברך שיוריד טל ומטר.

במצרים האדם מרגיש שהוא לא צריך אף אחד, שהוא מסתדר בכוחות עצמו. אברהם אבינו אומר: "יקח נא מעט מים ורחצו רגלכם לאבק שאתם משתחווים אליו" למה הכוונה? מי משתחווה לאבק שברגלים ורוחץ אותן אח"כ כדי לשטוף את העבודה הזרה?

התשובה היא שיש מי שמאמין בעצמו יותר מדי! "כוחי ועוצם ידי" לרגלים שהולכות ממקום למקום ולכן אברהם אבינו אומר בפרשת לך לך "הרימותי ידיי לה' ק-ל עליון" שלא יאמר לידיים שלו שהן אלו שאחראיות להישארותו, הכל משמיים, אין כוחי ועוצם ידי.

אז כפי שהבנו, מצרים זה מקום שאפשר להרגיש שם עצמאי ללא שום תלות בבורא עולם. רשב"י ורבי ישמעאל טוענים שחייבים תורה בעולם בכל מקרה אך רשב"י אומר שחייבים תורה בלבד ורבי ישמעאל אומר שחייבים גם תורה וגם פרנסה, זה לא האידיאל אבל זו המציאות, שחייבים גם להתפרנס.

רשב"י אומר שהוא לא מבין מדוע אנשים חורשים וזורעים ולכן הוא גם היה צריך להיכנס אחרי 12 שנים, ועוד שנה למערה.

בשנה הזו התווספה עוד הבנה, לפי דרגתו, שהעולם לא בנוי כמו גן עדן, כי הוא חי בגן עדן אומנם אבל בני האדם לא חיים בגן עדן, הם עדיין משתחווים לאבק הרגליים שלהם, לכוח הידיים שלהם ולנילוס.

אברהם אבינו הולך לארץ ויושב בה, שם יש רב. אח"כ הוא הולך למצרים, למצוא את יתרון האור מתוך החושך - החושך של מצרים זו התלות בנילוס ולכן אברהם אבינו חוזר לארץ, לתלות בבורא עולם. בארץ יש רב, זה יותר טוב מאשר השובע של הנילוס כי עדיף מזונות מרירים ותלויים בידי הקב"ה ולא מזונות מתוקים התלויים בידי בשר ודם. לכן גם כשחוזר אברהם אל הארץ הוא הולך אל הנגב - אל מקום יבש וקשה, ולא אל מקומות שיש בהם תבואה נהדרת ופירות מתוקים. ומדוע? כי שם צריכים להיות תלויים בקב"ה.

לוט היה הולך עם אברהם אבינו לכל מקום וגם למצרים, כשהוא מגיע למצרים הוא נהנה מהנוחיות שם. עד אז לוט היה צדיק גדול, נאמר אפילו שפניהם של לוט ואברהם היו דומות אז כנראה שמשהו בפנימיות משתקף בפנים. לוט נהנה מהעשירוות של המצרים ולעומת זאת אברהם לא רצה להיות תלוי במתנות בשר ודם אלא בחסדי ה' יתברך. כשלוט ראה בסדום מה שהוא ראה במצרים, כל זה הזכיר לו את הימים במצרים שנהנה שם מהעושר, ועל כן סדום היא השגרירות של מצרים והפסוק אומר שסדום דומה גם לגן ה' וגם לארץ מצרים, מדוע גם וגם?

לפני שה' השחית את סדום, זרם שם נהר הירדן שהיה משקה ומפרה את הכל במשך כל עונות השנה, כמו במצרים שהנילוס משקה אותה באופן תדיר.

הקב"ה נותן לאדם מרחבי מחיה בכדי שינצל את זה לתורה ולמצוות, אך לפעמים האדם פשוט לא מעריך זאת ובועט בכל מה שה' נתן לו ולא מקדש באמצעים שלו את המטרה.

סדום יכול להיות מקום נהדר אם משמש לעבודת ה' ואם לא אז היא תהיה השגרירות של מצרים ששם נהנו מכל כך הרבה עושר אבל מריקנות איומה ללא עזרתו של ה' יתברך וללא שום רוחניות. זה תלוי באדם.

אם כן מה הכוונה שבעתיד סדום תחולק לאנשים שקיימו מצוות סוכה בעולם הזה?

סוכות הוא חג האסיף - שאנחנו אוספים את האמונה ומבינים שהעולם הזה הוא ארעי ולא המהות. העושר הוא משני ומקבל טעם טוב ואיכות רק עם ה' קיים בחיינו.