מסכת ראש השנה
הדף היומי מאת הרב פנחס יוסף אקרב:
דף יח עמוד א
* ישנה מחלוקת תנאים אם גזר דין של יחיד יכול להיקרע גם לאחר מתן גזר הדין.
* גזר דין (אף של רבים) שהקב"ה נשבע לקיים אותו - לא יכול להיקרע.
* רבה ואביי היו מצאצאי בית עלי (שנגזר עליהם למות צעירים) - רבה עסק בתורה וחי ארבעים שנה, אביי עסק בתורה ובגמילות חסדים וחי שישים שנה.
* גזר דין של ציבור - אף על פי שנחתם, ניתן לקרוע אותו.
* "כַּה' אֱ-לֹהֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו" - פסוק זה אמור לגבי ציבור, "דִּרְשׁוּ ה' בְּהִמָּצְאוֹ קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב" - פסוק זה אמור ביחיד, בעשרת ימי תשובה.
* בראש השנה כל באי העולם עוברים לפניו כבני מרון - בגמרא מובאים שלושה פירושים לביאור הביטוי "בני מרון".
דף יח עמוד ב
* הצומות: בזמן שיש שלום - יהיו לששון ולשמחה (ואסורים בהספד ובתענית), יש גזרת המלכות - צום (חובה), אין גזרת המלכות ואין שלום - רצו מתענים רצו אין מתענים (ולכן לא יוצאים שליחים על חודש תמוז וטבת להודיע שקידשו בית דין את החודש).
* בתשעה באב חרב הבית בראשונה ובשניה ונלכדה ביתר ונחרשה העיר.
* שקולה מיתתן של צדיקים כשריפת בית א-להינו.
* "וְצוֹם הָעֲשִׂירִי" - לדעת רבי עקיבא: זה עשרה בטבת שבו סמך מלך בבל על ירושלים, לדעת רבי שמעון: זה חמשה בטבת שבו באת שמועה לגולה שהוכתה העיר.
* האמוראים נחלקו אם בטלה מגילת תענית (לאחר חורבן הבית) ולכן הימים הטובים שמוזכרים במגילה מותרים בהספד ובתענית או שלא בטלה מגילת תענית.