מרן עובדיה יוסף זצ"ל: "הרב הגיע לבית כנסת רפורמי"

מרן מספר שבאחד הימים ביקשו גבאים מבית כנסת רפורמי מאחד הרבנים להגיע אל בית הכנסת שלהם ולשאת דרשה, הם אהבו את דרשותיו ואת האופן ההומוריסטי שבו העביר, וביקשו בכל לשון שיגיע גם אליהם לשאת דרשה. אך הייתה להם רק בקשה אחת חשובה מאותו הרב, לא להזכיר את המשיח בדרשה! הם ראו זאת כפרט שולי ולא רצו שהנושא יוזכר בכלל במהלך הדרשה.

הרב אכן הגיע לדרוש בפניהם והכל עבר חלק, כולם התמוגגו מדיבוריו ומהמשלים והמעשיות שסיפר. לקראת הסוף הוא טען בפניהם שהוא יודע כי הבטיח לא להזכיר בכלל את המשיח, אך בכל זאת ברצונו לסיים עם משל אחד קטן. והרי המשל שסיפר להם: פעם היה שועל כחוש ורזה שהיה רעב מאוד כי לא מצא טרף ולא אכל כבר כמה ימים.

לפתע הבחין מרחוק בתרנגול בר שהיה בעל נוכחות, עם כרבולת גדולה. שמח השועל ואמר שהטרף הזה בטוח ישביע את רעבונו וצהל בשמחה אל עבר התרנגול. מיד כשהבחין בכך התרנגול, הוא מיהר לזנק אל העץ הקרוב אליו וצעק לשועל מלמעלה "קוקוריקו" בכדי להתגרות בו.

השועל הערמומי שינה פניו כהרף עין ומיד החל בשיח מנומס וחברי עם התרנגול, שאל לשלומו, כינה אותו במילה "ידידי" ושאל אותו: "האם לא שמעת שהגיע המשיח? הרי כתוב "וגר זאב עם כבש", אם כך למה שלא נצא לטייל יחדיו? עכשיו אין לנו סיבה לפחד כלל וכלל כי לא ירעו ולא ישחיתו, בוא תרד אל דאגה!"

עוד טרם השועל הספיק להשלים את משפטו, שמעו אותו כלבים ורצו לכיוונו על מנת לטרוף אותו, והשועל נס על נפשו במהירות הבזק. מאוחר יותר חזרו לאט ובזהירות הכלבים וגם השועל והבחינו בתרנגול עומד עדיין למעלה על העץ. השועל התקרב ושאל אותו בתמיהה "מדוע אתה עדיין על העץ?" והתרנגול השיב לו כי הבחין בתרמיתו וכי הכלבים ניסו אפילו לטרפו (את השועל). ענה לו השועל שאותם כלבים ניסו לטרפו כי הם לא מאמינים במשיח. זו הייתה רמת ההכחשה.