אותות ומופתים: הדרך לגרום לניסים כמו בימי קדם

אומר ה"מגיד לבית יוסף" שכבר לפני חמש מאות שנה לא מחשיבים את לומדי התורה. מדוע לא מחשיבים אותם? מדוע בארץ לא עושים לנו חשבון? מפני שאין נעשים נסים ומופתים על ידם?

כשאדם מגיע אל הרב ומצפה שהרב יעשה לו ניסים ונפלאות, יוציא אותו מכל צרותיו ולבסוף מתאכזב שלא כך היה, אז הוא מתחיל לערער בלבו על המהות והאמינות של אותו הרב ה' ישמור. כלומר מכיוון שאין בידי תלמידי החכמים לעשות ניסים כבימים עברו, אינם נחשבים.

נשאלת השאלה אם כך, מדוע בעבר הם כן יכלו לעשות ניסים ונפלאות? מדוע זו הייתה רק נחלתם של הקדמונים?

"מפני שהייתה מחשבתם דבוקה בי תמיד ובתורתי וביראתי ולא נפרדה אף לא לרגע".

אם כן, מגלה לנו המגיד לבית יוסף, שהדרך לעשיית ניסים גם בדורנו, היא לדבוק בקב"ה ובתורתו, לשמור חוקיו ומצוותיו ולהתחזק באמונה שלמה בבורא יתברך.

היכן שמחשבתו של אדם נמצאת, שם הוא נמצא. ברגע שהמחשבה שלנו תהיה באמת רק עם ה' ואנחנו נתמסר עד הסוף, עד היסוד, רק אז נזכה להגיע לשמירת תורה ומצוות וממילא להיות דבוקים בה' יתברך ובתורתו מתוך אמונה ויראה. כשאדם נושא עיניו אל ה' ומתפלל, הוא נמצא למעשה בתוך ההוויה עצמה, מעל המערכת וממילא בזכות זה נזכה שניסים ייעשו.