קורות הבית שהתארכו באורח נס: "אני ראיתי את זה"

הגמרא מספרת שהייתה לרבי חנניה בן דוסא שכנה. יום אחד היא הגיעה לספר לו שהחלה בבניית בית, הזמינה את כל הציוד והחומרים וכאשר הפועלים הגיעו הם הבחינו שהייתה טעות בהזמנה והקורות קצרות מדי והן לא מגיעות לכותלי הבית. היא ביקשה את עצת הרב.

שאל אותה רבי חנניה לשמה והיא השיבה: "איקו".

הרב מיד השיב לה:"איקו, את יכולה להירגע הכל כשורה והכל בסדר! הקורות יתארכו". השכנה ההמומה לא הבינה מה שמעה זה עתה וכיצד הגיוני שהקורות יתארכו.

הגמרא מספרת שבסופו של דבר, כך היה. ולא רק שהקורות הגיעו לכתלים אלא יצאו כמרחק אמה משני צדי הכותל, כלומר נשאר עוד מקום רזרבי בקורה.

רבי חנניה בן דוסא היה צדיק גדול, אך משום מה הגמרא מתעכבת דווקא על השכנה, שאמונתה הייתה כה חדה וחזקה שהיא חשבה בכלל מלכתחילה להגיע אל הרב ולספר לו בעיה שהיא כביכול בלתי ניתנת לשינוי ופתרון בידי בשר ודם ולקבל את עצתו.

מכוח אמונתה ברב שהוא דבוק בבורא עולם אז וודאי יעלה בידיו לגרום לנס, ולכן עשה ה' יתברך נס גלוי והאריך את הקורות. זה אחים יקרים כוחה העצום של האמונה הגדולה המחוללת ניסים בעולמות התחתונים.