הרב שך: "מדוע מגיעים אליי רק בשביל ברכה?"

יום אחד הגיע יהודי אל ביתו של הרב אלעזר מנחם מן שך זצוק"ל (ראש ישיבת פוניבז'), ובפיו בקשה עבור בנו שימצא את זיווגו מפאת שהוא כבר כל כך מבוגר. ראש הישיבה כתב את שמו וברך אותו שה' ישלח לו את זיווגו במהרה ומיד החל פורץ בבכי... תלמידו הביט בו בתמיהה ושאל מדוע הוא בוכה. ענה לו הרב: "מדי יום ביומו מגיעים אליי קהל עצום מן העם לבקש את ברכתי, כל אחד ומה שחסר לו ומבקש עבורו, אחד משווע לזיווג, השני לבריאות, האחר לחינוך ילדים ושלום בית וכו', אני שומע כל כך הרבה צרות אך אף פעם אף אחד לא מגיע לשמח אותי ולספר לי שבעיותיו נפתרו והמצב השתפר".

ישנו דבר מאוד מעניין בתפילת העמידה, תפילת 18, היא מחולקת לשלושה חלקים כאשר החלק הראשון הוא הלל לקב"ה, החלק השני הוא בקשת בקשות מה' והחלק השלישי הוא הודיה לקב"ה, אחרי שביקשנו והתחננו לפני בורא עולם אנחנו מודים לו. וזה הכלל והיסוד לכל החיים! מיד אחרי שביקשנו מבורא עולם משהו, להודות לו. כך גם בבקשה מרב גדול או ראש ישיבה שזכה הדבר להתקיים, לא לשכוח לחזור אל אותו רב ולהודות, לעשות נחת רוח בליבו ולא רק להשמיע צרות באזניו. חזק וברוך.