נבדק היקף הפגיעה בשריר בלב במחוסני קורונה באמצעות בדיקת MRI

ד"ר אשרף חמדאן, מנהל יחידת הדימות הקרדיווסקולארי בבילינסון: ״מתוצאות המחקר מצאנו שמדובר בתופעה נדירה שמתאפיינת בפגיעה קלה בשריר הלב ולא צפויה להשפיע על בריאות המטופלים בטווח הארוך״.

פרופ' רן קורנובסקי, מנהל המערך לקרדיולוגיה בבילינסון: ״אלו תוצאות מעודדות המחזקות את המחקר האפידמיולוגי שפרסמנו בתחום״.

מחקר חדש בבילינסון מקבוצת הכללית בדק בקרב חולים אשר לקו בדלקת בשריר הלב בתקופת זמן של  42 יום לאחר החיסון הראשון או השני נגד קורונה.

המחקר נעשה על ידי שימוש בטכנולוגיות מתקדמות של בדיקת התהודה המגנטית (MRI) לבבית אשר מאפשרת לאבחן ברמת דיוק גבוהה מאוד את הפגיעה בשריר הלב.

תוצאות המחקר מצאו שמדובר במחלה קלה וללא השפעה משמעותית על תפקוד הלב במרבית המקרים. בתקופת המעקב כל החולים שוחררו מבית החולים.  

ההתקדמות הטכנולוגית המואצת של בדיקת MRI של הלב מאפשרת לאבחן ברמת דיוק גבוהה מאוד פגיעה בשריר הלב ולבצע דימות של הנזק הגורם מהמחלה.

תוצאות המחקר הראו שמדובר במחלה קלה במרבית המקרים, היקף הפגיעה בשריר הלב הינו קל מאוד (חציון של 2% ממסת שריר הלב) ובמרבית המקרים תפקוד הלב היה תקין. התלונה השכיחה הייתה כאבים בחזה וכל המטופלים שוחררו מבה"ח.

לדברי ד"ר אשרף חמדאן, מנהל יחידת דימות הלב, במערך הקרדיולוגי בביה"ח בילינסון: "מחקר זה הינו הגדול ביותר בעולם עד כה, אשר השתמש בטכנולוגיות מתקדמות על מנת לאפיין את היקף הפגיעה בלב בקרב מטופלים שלקו בדלקת שריר הלב לאחר חיסון כנגד נגיף הקורונה. המחקר הראה שמדובר בתופעה נדירה המתאפיינת בפגיעה קלה בשריר הלב ולאור כך אינה צפויה להשפיע על בריאות המטופלים לטווח הארוך".

המחקר בוצע על ידי צוות של קרדיולוגים מביה"ח בילינסון בהובלת דר׳ ארתור שיוביץ ודר׳ אשרף חמדן ובראשות פרופ' רן קורנובסקי והתפרסם בכתב העת המכובד של האיגוד הקרדיולוגי האירופי, European Heart Journal Cardiovascular Imaging (10.1093/ehjci/jeab230).

בחודש אוקטובר פורסם מחקר נוסף שנערך גם הוא על ידי מערך הקרדיולוגיה של בית החולים בילינסון בשיתוף מכון כללית למחקר וחדשנות והראה שבקרב 2.5 מיליון ישראלים (מבוטחי כללית) שקיבלו חיסון נגד נגיף הקורונה רק 54 לקו בדלקת שריר הלב, (Myocarditis after Covid-19 Vaccination in a Large Health Care Organization | NEJM).

פרופ׳ רן קורנובסקי, מנהל המערך לקרדיולוגיה בבילינסון הוסיף: ״אלו תוצאות חשובות ומעודדות המחזקות את המחקר האפידמיולוגי שפרסמנו רק לאחרונה בתחום".