מהו זמן הנחת תפילין?

זמן הנחת תפילין הוא אחר שעלה עמוד השחר, שהוא יום לכל המצוות האמורות בתורה, דהיינו עד שיאיר היום בכדי שיראה את חבירו ברחוק ד' אמות ויכירנו, שזה בערך שש דקות לאחר עמוד השחר, מחכים לזמן זה כדי לוודא שהוא יום באופן ודאי, וסוף זמן הנחת תפילין הוא לכתחילה עד השקיעה ובדיעבד עד צאת הכוכבים.

על אף שלילה הוא גם זמן הנחת תפילין מן התורה, למרות זאת אסרו חכמים להניח תפילין בלילה, מפני שהוא זמן שינה, וגזירה שמא ישכח וישן בהם, והרי אסור לישון עם תפילין, מטעם שמא יבוא לזלזל בהם.

מי שלא הספיק להניח תפילין ביום, וכבר שקעה החמה ועדיין לא יצאו הכוכבים, יכול עדיין להניח תפילין עם ברכה, מטעם שעושים ספק ספקא להתיר לברך, שמא בין השמשות הוא נחשב עדיין יום, וכן שמא ההלכה כרבנו תם, שצאת הכוכבים זה שעה ורבע לאחר השקיעה הנראית לעינינו (ילקוט יוסף הלכות תפילין סימן ל).

(ולדעת המשנה ברורה בביאור הלכה סימן ל' דיבור המתחיל "ויש", שבבין השמשות יניח תפילין בלי ברכה).

ואם אדם התפלל ערבית מוקדמת לפני השקיעה כדעת רבי יהודה, ונזכר שלא הניח תפילין עדיין, יכול להניח תפילין עד צאת הכוכבים אבל בלי ברכה.

ומכל מקום יש כמה אופנים שיהיה מותר להניח תפילין בלילה בלי ברכה:
א. אדם שמשרת בצבא של גויים שלא מאפשרים לו להניח תפילין בשעות היום יכול להניח תפילין בלילה בלי ברכה.
ב. אם אדם היה מניח תפילין קודם שקיעת החמה, ואינו יכול לחלוץ אותן, מפני שאין לו מקום לשמרן, מותר לו להישאר עם התפילין עליו במשך הלילה.

[מקורות: שולחן ערוך סעיף ל, ומשנה ברורה שם,ילקוט יוסף הלכות תפילין סימן ל'].

בברכה, הרב עזרא שקלים. 

זמן הנחת תפילין - הלכות תפילין: הרב חגי צדוק