"איך נסתדר עם שלטון שהוא נגדנו": הרב אייל אונגר

איך אפשר להסתדר עם שלטון שהוא נגדנו? מה הגישה הנכונה והבריאה להסתכל על המציאות? אומרים רבותינו שכבר מיום שניתנה לנו התורה הקדושה, ירדה שנאה עזה כלפינו לאומות העולם. הכוונה ב"אומות העולם" היא לא בהכרח רק לגוים. ישנם לא מעט יהודים עם תרבות דומה לשל אומות העולם, המנסים להידמות אליהם ולחיות כמותם. המילה "סיני" במושג "הר סיני" מזכירה מאוד בצליל שלה את המילה שנאה. מדוע? מכיוון שהר סיני הוא אומנם גם מקור לשפע של ברכה, אך בד בבד הוא גם מקור לשנאה - השנאה של אומות העולם כלפינו.

התרבות החילונית היא תרבות חלולה. אין בה הרבה מעבר לתענוגות גשמיים, חוויות, בילויים ו"משמעויות" שהם מייצרים לעצמם. המשמעות הזו היא מזויפת ולא אמיתית מכיוון שאין בה קמצוץ של התייחסות לבורא העולם ולמהות האמיתית בחיים. אין "עמוד שדרה" למשמעות שהם יצרו לעצמם. אין התייחסות רצינית לקשר שלנו עם בורא עולם, לחיי נצח וחיי עולם הבא. הם משקיעים את כל האנרגיה שלהם לריק, בדברים תפלים שאין להם שום מטרה נעלה. בסופו של דבר הרי המוות פוגש את כולם ומה הלאה? אם אין יראת אלוקים אין כלום!

מה שקורה זה שהם משנים את הדעות שלהם בכל פעם בהתאם למטרות הנכספות - הכבוד, הקנאה והתאווה! אם הדעה או העשייה משרתים את המטרות שלהם אז מה טוב אבל ברגע שאבד זמנו, בטל קרבנו. ברגע שהדעה מפסיקה לשרת את המטרות הסופיות שלהם הם מחליפים אותה בדעה אחרת ובעיסוקים שונים. מה שהיה רלוונטי עבורם אתמול כבר לא  בהכרח יהיה רלוונטי מחר. אנשים מוכנים לשנות אידיאולוגיה שלמה על ימין ועל שמאל בטענות שונות ומשונות ולו רק בכדי לזכות בעוד טיפת כבוד, בעוד "חמש דקות של תהילה" שקרית ובעוד ניירות ערך ללא ערך אמיתי (כסף). בצורה כזו אין שום משמעות לחיים.

יש לא מעט אנשים חילונים שהם בעלי ערכים חיוביים כגון נתינה ועזרה לחברה. זה דבר נהדר כשלעצמו, אך הכל מאבד משמעות ברגע שמגיעים אל נושא המוות. לאחר המוות כל המשמעות הריקה שלהם כבר לא רלוונטית ולא תורמת במאומה. האדם החילוני יכול להיות בעל ערכים נהדרים ויפה נפש ככל שיהיה אבל אפילו בעיני עצמו הוא יודע שהוא חילוני - שקיים בו חלל גדול. החלל הזה הוא בעצם בכל מה שקשור למשמעות החיים האמיתית בעולם. איזו משמעות יש לכל הדברים הנהדרים הללו אם המוות מבטל את כל מה שהיו?! למעשה צורת חיים כזו היא הרצון לצרכים, רצונות ותאוות ללא כל בסיס וללא ערכים ומשמעות אמיתית. גם אם אדם כזה יזכה ששמו יונצח לדורות, בשורה התחתונה הוא חי בשביל הכבוד ותו לא. זו לא משמעות אמיתית.

אפילו "אנשי הרוח" בעולם החילוני לא עוסקים במשמעות האמיתית לחיים, אלא הם למעשה מקדשים את הרצונות והצרכים של האדם ונותנים להם את הבמה העיקרית. הדעה הרווחת שלהם על מי שחזר בתשובה או "ברח" לדת זה בעצם בכדי לברוח מהחיים האמיתיים, מהצורך העיקרי של האדם - הקנאה, התאוה, הרצונות והכבוד. כלומר זו כביכול התעסקות ברוח אבל היא מזויפת. אין להם שום התעסקות אמיתית ברוח מלבד ה"רוח" של עצמם. לצערנו לא מעט פעמים הם גם סוחפים אחרי האג'נדות הדמיוניות שלהם אנשים אחרים הרואים עצמם כחכמים ההולכים אחרי "חכמים". וכמה טוב שכולם משכנעים את עצמם כי אם אין אני לי מי לי.

אדם שלא מצליח למצוא את המשמעות האמיתית כתוצאה מכל מיני סיבות (עצלות, קושי, משבר), שלא מצליח להגיע לקרבה אמיתית לבורא עולם ולא מצליח למלא את החלל הזה בתוכו, בורח לחפש תשובות בעולם החילוני.

לעומת זאת הציבור החרדי הוא ציבור שחי חיים עם משמעות עמוקה. כמובן שאצל כולם קיימות נפילות שהרי כולנו בני אדם בשר ודם. ובכל זאת ההסתכלות חייבת להיות מגמתית ולא נקודתית. המגמה הכללית הרווחת בעולם החרדי היא משמעות אמיתית לחיים! קשר הדוק בין אדם לבוראו. מבחן התוצאה האמיתי נמדד בשאלה האם אדם מחפש את הדברים שישרתו אותו כפרט, את צרכיו ורצונותיו או האם הוא מיישר קו עם ערכים קדושים ועילאיים באמת שציווה עליו הבורא. שם אדם נמדד. יש הוכחות ברורות ומוצקות לכל הדורש לקיום התורה בע"פ ושבכתב.

לתרבות ולשלטון החילוני אין תשובות אמיתיות ועמוקות למשמעות החיים האמתיים ועל כן הם מוצאים עצמם בורחים כל הזמן. החילוניות היא דת שלמה של חלילות (מלשון חלל). למה דת? כי גם החילוניות מבוססת על אמונה שלמה ללא חקירה אמיתית עמוקה וידיעה ברורה. זו דת המבוססת על תאווה, כבוד, קנאה ותחרותיות.

אחים יקרים! אין שום בעיה עם צרכים רצונות ותאוות אם הם נעשים בפרופורציה וע"פ מה שמותר בהלכה. אבל להפוך את זה למרכז ועיקר החיים זו טעות איומה. זו דרך שלילית שסופה להוציא את האדם מן העולם.

רוצים לצלול יותר לעומק? לקבל תשובות מדויקות? צפו בתכנית המלאה בלחיצה על הסרטון.