לקראת שבת
הוויתורים מביאים לאדם את הפירות הכי מתוקים. לעולם אדם אינו מפסיד מוויתור אלא רק מרוויח ללא סוף. יעקב רחל ולאה מוותרים בפרשת "ויצא". יעקב עובד שבע שנים עבור רחל ולאחר שבע שנים מחליפים לו פתאום את רחל בלאה. הוא יכול לקבל זאת באופן קשה ולהתמקח על כך, לזלזל בקידושין האלו ולחשוב שהם טעות. במקום זאת הוא בחר לשתוק ולקבל זאת. איזו גדלות נפש אדירה.
בזכות שתיקתו הוא זכה שלאה לבדה הביאה שישה שבטים שבראשם שבט יהודה - למעשה כל מלכי ישראל. היא זכתה להביא את שבט המלכות - מלך המשיח, דוד המלך - כולם משבט יהודה. בנוסף גם שבט לוי - כל הכהנים והלויים יצאו מלאה. אם יעקב אבינו לא היה מוותר הוא יכל להפסיד את כל השושלת הזו לדורי דורות.
הוויתור מסוגל לעלות לגדולות. רחל אימנו ידעה שעומדים להחליפה בלאה ולכן קבעה סימנים עם יעקב. משלא רצתה לפגוע בלאה אחותה שמא תתבייש, היא מסרה לה את הסימנים. כל זאת ללא ידיעה מראש שיעקב יתחתן גם איתה. היא בעצם עשתה ויתור כה גדול למען אחותה, היא הקריבה מעצמה כל כך הרבה. בזכות הוויתור שלה זכתה רחל שבזכותה יגאלו ישראל, בזכותה עמ"י חוזר לארץ ישראל וניגאל. כתוב במדרש שבזמן החורבן הגיעו האבות הקדושים אל ה' יתברך והתחננו בפניו שיבטל את רוע הגזירה והקב"ה ענה להם שהוא לא מוכן לוותר. הגיעה רחל אימנו הצדיקה ואמרה לקב"ה: "ריבונו של עולם אני בשר ודם ויתרתי לאחותי על דבר כה גדול, אם אני ויתרתי אז כל שכן שאתה בגדלותך יכול לוותר". התגלגלו רחמיו של ה' יתברך ובזכות רחל התקיים "ושבו בנים לגבולם".
גם לאה ויתרה. היה לה בהריון השביעי בבטנה היה בן - שבט שלם לעמ"י, אבל היא ידעה שאם תלד אותו אז זה ייגרע מהולדת רחל שבט נוסף והיא תזכה רק לבן אחד, לשבט אחד. מיד התפללה לאה שזו תהיה בת ואכן כך היה. נולדה דינה, אבל בזכות הוויתור שלה זכתה לאה שמדינה תצא אסנת. אסנת התחתנה עם יוסף ונולדו להם שני שבטים - שבט מנשה ושבט אפרים. לאה ויתרה על שבט אחד אבל זכתה בסופו של דבר לשני שבטים בהמשך.
אחים יקרים, ויתור נראה לנו דבר כה פעוט וחסר חשיבות אך לא כך הדבר. הוויתור מייצר את הפירות הכי מתוקים וטעימים ובזכותו זוכים לישועות רבות. נצלו כל הזדמנות שיש לכם לוותר וזכרו שתצאו מכך מורווחים תמיד גם אם לא תראו זאת באותו הרגע. השכר תמיד מגיע בסוף. ברוכים תהיו.