יהדות
"כשהייתי ילד בכתה ד' יום אחד הרבי לא הגיע לכתה ובמקומו הגיע מחליף. באותו היום אחד הילדים הגיע עם שטר כסף והראה אותו בגאווה לכל ילדי הכתה. עבור ילד שטר כסף שווה המון. אני שנכחתי בסיטואציה ראיתי את השטר וקינאתי באותו הילד מאוד. בהפסקה ראיתי שהשטר מונח על השולחן וכשאף אחד לא הביט לקחתי את השטר והכנסתי אותו לכיסי. כשנגמרה ההפסקה הילד חזר לכתה והבחין שהכסף נעלם. הוא חיפש אותו בכל מקום בעזרתם של שאר הילדים ואף אחד לא מצא.
הרבי הבחין באותו הילד בוכה ושאל מה קרה. כשהסבירו לו שהשטר נעלם הוא פנה לכל הכתה ושאל אם מישהו יודע היכן השטר. כולם הביטו בו ללא מענה. הרבי הבין שמישהו לקח את השטר וביקש מכל הילדים להסתובב עם הפנים לקיר במטרה לבדוק בכיסיהם. כך היה, הוא עבר אצל כל ילד ובדק בכיסיו ואז הגיע אליי והמשיך. כשהוא סיים לבדוק את כולם הוא נעמד, הוציא את השטר, הראה לכולם ואמר: "אתם חושבים שיש פה ילד גנב? אין פה שום ילד גנב! מי שגנב את השטר זה יצר הרע בעצמו, הוא נכנס באחד הילדים וגנב את השטר".
"עברו הרבה שנים מאז ובגיל גדול יותר הבנתי שאם הרב היה מוציא את השטר מהכיס שלי ומראה לכולם, הייתי מתבייש בושה נוראה, כולם היו מכנים אותי "הילד הגנב" והיו נוצרים נזקים ושברים שקשה מאוד לאחות, איך הייתי יכול ללמוד אח"כ בכתה הזו כילד ובכלל איך הייתי גדל כאדם? באיזו פרספקטיבה על עצמי? אי אפשר לדעת לאן כל זה היה מוביל אותי וכמה יכלו להיהרס לי החיים. כיום אני מעריך כל כך את הרב הזה שהציל את חיי בשתיקתו. היו שניים שידעו את הסוד הזה - רק אני ואותו הרבי. מדוע אני מספר לכם את כל זה עכשיו? כי למרות הסוד הגדול הזה, אותו הרבי הסכים לקחת אותי לחתן.
זו הדוגמא הכי קלאסית להבין באמת את המשפט "החיים והמוות ביד הלשון." נקודה למחשבה.