מנכים לו מזכויותיו: מה ההבדל בין טבע לבין נס?

כולנו מאמינים בניסים, אוהבים ניסים ורוצים נסים – כמה שיותר. שאלתם את עצמכם פעם מה ההבדל בין טבע לבין נס? ההבדל הוא אחד - התדירות. הרבה מאוד דברים נפלאים ומדהימים מתרחשים אצל האדם אלא שהם בתדירות גבוהה. את הדברים המופלאים והנדירים יותר אנחנו נוהגים לכנות "ניסים". הרבה פעמים אנחנו מרגישים ספק רב לגבי הדברים הגדולים שקורים בחיינו, אם אכן יקרו בשנית אך אם רק נשכיל להתבונן אחורה אל כל מהלך חיינו, אל כל מעגל הייקום בכל האנושות, נראה כמה ניסים ודברים מופלאים ומדהימים קרו לנו בפרט ולאנושות ככלל וכמה ניסים עוד יקרו בע"ה.

עלינו להבין יסוד גדול - חז"ל מלמדים אותנו שכל אדם אשר עושים לו נס, מנכים לו מזכויותיו. לכל אדם יש מאזן זכויות וברגע שנעשה נס עבורו אז מאזן הזכויות שלו יורד, מכסת הזכויות יורדת. ניתן ללמוד יסוד זה מיעקב אבינו שאמר: "קטונתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך" - כלומר יעקב אבינו אומר לבורא עולם שהוא "התקטן" מרוב כל הזכויות והחסדים שעשה עמו.

חז"ל לומדים מכאן תובנה מעשית וחשובה מאוד. אל לאדם להיכנס אל מקום הסכנה. הרבה פעמים אדם מעז הכל בשם האמונה הגדולה שלו וממש לא מפחד מכלום, נכנס אל מקום סכנה ומתנהג בצורה לא זהירה ולא מבוקרת רק עם אמונה שהכל ייגמר בשלום. זהו דבר מסוכן כי מי שעושים לו נס, מנכים לו מזכויותיו לכן חשוב לאדם להיזהר ולהישמר מענייני סכנה ואל לו להסתמך על הנס.

אומר הרב דסלר שאדם שאצלו אין הבדל בין טבע לבין נס, הכל גדול ומופלא בעיניו, ראוי לו שייעשו אצלו ניסים כי הוא מבין שאצל אלוקים אין שום הבדל בין טבע לבין נס, מה שבורא עולם רוצה הוא עושה והכל גדול ומופלא.

מסופר על בתו של רבי חנינא בן דוסא שבזמן הדלקת נרות השבת פרצה לפתע בבכי. שאלה רבי חנינא מדוע היא בוכה. ענתה לו בתו כי רצתה היא להדליק נרות שבת ובטעות במקום שמן שפכה חומץ כנראה עקב טעות של המוכר וכעת היא לא יכולה להדליק נרות שבת. ענה לה רבי חנינא: "מי שאמר לשמן וידלק, יאמר לחומץ וידלק". ואכן הדליקה בתו נרות שבת בחומץ והנרות הללו דלקו עד צאת השבת וגם זכו לעשות עליהם הבדלה.

היסוד הוא לא להבדיל בין טבע לבין נס, להבין שאת אותם הכללים והחוקיות שאלוקים קבע שם, הוא גם יכול לקבוע פה. עלינו לקבל את הטבע בדיוק כמו את הנס, להבין שהכל ניסים מאת ה' יתברך, להאמין בו באמונה שלמה אבל לזכור ולא לשכוח לא להיכנס אל סכנה.

כי ברגע שאדם נכנס אל כלל סכנה וניצל, מנכים לו מזכויותיו ויכול מאוד להיות שלהבא הוא כבר לא יזכה לנס ולא יזכה להינצל. ברוכים תהיו.