מקומם: האם אחיה של דינה הסכימו להתבוללות?

פרשת "וישלח" מספרת את הסיפור של דינה - בתם של יעקב אבינו ולאה אימנו שאחיה הם שניים עשר השבטים. יום אחד דינה יוצאת מהבית ופוגש אותה שכם שאביו נקרא בשם חמור. חמור היה נשיא הארץ באותה תקופה. שכם חוטף אותה אליו הביתה ובמשך שלושה ימים אונס אותה בעינויים ובברוטליות.

תוך כדי האונס שכם מתאהב בה, קושר אותה בביתו והולך אל אביו חמור. הוא מבקש ממנו שידבר עם אביה, יעקב אבינו, שייתן את הסכמתו לשאת אותה לאישה.

חמור הולך ללא היסוס לדבר עם יעקב אבינו ועם אחיה של לאה ומספר להם שבנו שכם אנס את דינה במהלך שלושה ימים, התאהב בה וכעת הוא רוצה לשאת אותה לאישה. הוא מציע כל סכום כסף בעבור העסקה והם מביעים את רצונם שגם בנותם (הגויות) יתחתנו עם בני היהודים ולהיפך. כלומר, הוא מבקש פתח להתבוללות.

אחיה של דינה מגיבים בזעזוע כי אין סיכוי שיהודייה כשרה תלך עם גוי לא נימול וכי רק אם יסכימו לעשות ברית מילה לבניהם הם מוכנים לקיים נישואין מעורבים.

שכם וחמור נלהבים מהרעיון, אוספים את כל זכרי עירם ומודיעים להם שעליהם לעשות ברית מילה בכדי שיוכלו להתחתן עם יהודיות. כולם מסכימים ומחליטים פה אחד לרכז יום של ברית מילה לכולם. הם עושים את ברית המילה וביום השלישי שהוא היום הכואב בותר לברית נכנסים אחיה של דינה, שמעון ולוי, אל העיר עם חרבות ושוחטים את שכם וחמור ולאחר מכן את כל זכרי העיר, משחררים את דינה ויוצאים מן העיר.

אומרת התורה כי מי שיעז לפגוע בבת של מלך מלכי המלכים ה' ישלח לו מכה מוחצת ביותר והוא ייענש בחומרה רבה. הברכה הרלוונטית ביותר לסיפור הזה: "ברוך שלא עשני גויה". תודה אבא שאנחנו הילדים שלך.