גדולי ישראל
יהודי מניו יורק נסע ברכבו כשלפתע במהלך הנסיעה קפץ אדם מבוגר אל הכביש. אותו היהודי פגע בו ודרס אותו למוות. ליהודי היה צער גדול על שהרג ברייה של ה' יתברך (אפילו שמדובר בגוי). כאב לו מאוד על משפחתו של אותו הרוג, על כך שהרג אדם - עולם ומלואו. הוא עבר תקופה ארוכה קשה ביותר. כשהגיע המשפט של אותו יהודי, הגיעו עדי ראייה להעיד והשופט פסק שאותו אדם קפץ אל הכביש וליהודי לא הייתה יכולת למנוע את הפגיעה ולבלום, הוא מבחינתו נסע במהירות המותרת. למעשה השופט זיכה אותו מכל אשמה.
למרות זאת מצפונו של אותו יהודי לא פסק מלהטרידו והיה לו קשה מאוד להשלים עם המצב שהוא הרג אדם. הוא החליט לטוס לארץ ישראל על מנת להתאוורר מעט. כשהגיע אל הארץ בער בו מאוד לפגוש את הגאון הגדול הגר"ח קנייבסקי שליט"א ולפרוק מולו את כל אשר על ליבו. אכן כך עשה. לאחר שסיים לדבר השיב לו הרב קנייבסקי: "ממה אתה מתרגש? הרי מחית את זרע עמלק וזה בדיוק הציווי". היהודי יצא המום מפגישתו עם הרב ותהה לעצמו האם כל הגויים בניו יורק נחשבים לזרע עמלק? האם צריך למחות אותם? מצד שני כל מה שהגאון הקדוש אומר הוא קודש. הרגיש היהודי בלבול עצום.
כשחזר לארה"ב אשתו אמרה שהם חייבים לעבור לגור בבית אחר בטענה שבבית הנוכחי רע לו והוא סובל. אולי אם ישנו מקום אז גם האווירה תשתנה ויוקל לו. הם מצאו בית קרקע של אדם שנפטר והוריש בירושה את הבית לבניו שהעדיפו למכור אותו על מנת להתחלק ברווחים. הבית מצא חן בעיניהם מאוד והם החליטו לקנות אותו.
יום אחד ירד אותו יהודי אל המרתף שבבית וגילה שם ארון. הוא החל לסדר את חפציו בארון. לאחר מכן הוא עלה על כיסא כדי לנקות את הארון וגילה לפתע קופסת נעליים שהונחה מעליו. בתוך הקופסה היו מסמכים ותמונות. היהודי החל לעיין בתמונות שבהן הופיע איש צעיר ואיש מבוגר. לפתע חשכו עיניו, הוא הבין כי אותו זקן שמופיע בתמונה הוא לא אחר מאשר האיש שדרס.
ברגע אחד ירדה אליו ההכרה כי הבית שהוא קנה שייך לאותו הזקן. ככל שהמשיך לעיין בתמונות הוא נדהם, הוא הבין מהמדים שלבש שאותו זקן היה לא אחר מאשר קצין גרמני שכנראה רצח לא מעט יהודים בשואה. הוא המשיך לעיין בניירת ולפתע ראה מסמך מצמרר שהרעיד את כל אמותיו. הוא הבין שהמסמך הזה הוא בעצם יומן שכתב אותו קצין ובו ציין כמה יהודים הוא רצח ואת שמותיהם. הוא קורא ועובר על כל שם ולבסוף מגיע לשני שמות. השמות האלו היו לא פחות מאשר הוריו היקרים שנרצחו בשואה והוא לא יכול שלא לפרוץ בבכי.
לפתע הוא הבין את המשפט שהגר"ח קנייבסקי אמר לו והכל הסתדר לו בראש. הרב לא אמר לו סתם, יש משקל לכל מילה היוצאת מפיו של צדיק והכל מדויק. הרב ניסה להרגיע אותו שאין לו סיבה להרגיש אשם כי הזקן היה נאצי והנאצים ימ"ש הם זרע עמלק ומצווה למחות אותם. הסיפור הזה מלמד אותנו כמה שכל מה שה' עושה הוא מדויק לחלוטין. כל דבר קורה בדיוק בעת ובאופן שבו צריך להיות. הלוואי שנתחזק כולנו באמונה שלמה.