"שיר שנכתב בכאב רב": דייויד טיוב על תקופת המשבר בחייו

אומרים שהעולם מתגמל את העקשנים. דיוויד טיוב תמיד חשב מחוץ לקופסה והגיש את עיבודיו באופן שונה מן הרגיל. בסופו של דבר זה תפס תאוצה והוא "עלה על הגל".

העקשנות שלך לעשות דברים אחרת והביקורת על עיבודים אחרים תמיד הצטיירו כקונצנזוס אבל למעשה בסוף זה השתלם.
"יש ביקורות מסוימות שאני מתחרט שאמרתי בעבר ועדיין כיום אם יש משהו שהוא נורא קריטי ויכול להועיל ליצירה, אני כן אגיד אותו בקול רם כי התוצר הסופי חשוב לי מאוד".

מבחינה מוזיקלית התעקשת איפשהו שיהיה פחות צפוי, פחות מוכר - להביא איזשהו חידוש נכון?
"אני תמיד משתדל להביא משהו חדש ואחר ביצירות שלי. זה לא חייב להיות משהו מוזר או מתחכם אבל כן שיהיה עם גוון חדש. אם זה יהיה רגיל ומוכר אז מה הטעם בלהוציא את השיר הזה אם כבר קיימים רבים אחרים כאלו?"

התחלת ממקהלות נכון?
"כן, הראשון שנתן לי הזדמנות היה מוישי רוט אהובי שניגשתי אליו בסיום חתונה והצעתי את עצמי. הוא הקשיב והזמין אותי לאולפנים להקלטה ומשם הכל פשוט זרם".

אפילו השיר הראשון שלך עם קובי ברומר "להאמין בתמימות" שהביא לפריצה שלך היה הימור נכון?
"זו לא הייתה "פריצה"כל כך אבל כן. השיר הזה למשל נכתב בתקופה מאוד קשה בחיי שחיפשתי מאוד את הביטוי העצמי והוא נכתב עם המון כאב".

דווקא השיר הראשון לא נעשה באופן חסידי אותנטי לבית ויז'ניץ, החלטת לעשות אותו קצת יותר פתוח
"נכון, השיר גם בעברית ועד היום קשה לי לשיר בעברית כי זו לא שפת האם שלי. גם בכתיבה אני טוב יותר באנגלית מאשר בעברית. זה יותר קל וזורם לי. ביידיש אין לי בעיה לשיר אבל אני פחות אוהב את זה כי אין לזה מספיק קהל".

רוצים לשמוע עוד ולדעת מה גילה דיוויד טיוב לאחרונה? צפו בסרטון