מה קורה כשאתם לא מברכים בכוונה. שימו לב

ילד נושא עיניו אל אמו תמיד, הוא בודק כיצד היא מתנהגת, כיצד היא מברכת - אם מברכת לאט או מהר, בכוונה או לא. ילד קולט הכל והוא מחפש עוצמה במעשים של המבוגרים על מנת שיוכלו להוות עבורו מודל לחיקוי.

מסופר על אביו של רבי קנייבסקי, "הסטייפלר" הקדוש אשר הגיע פעם אחת אל הבת שלו לביקור ושמע איזו קלטת עם סיפור ששמה בתו לילדהּ לפני השינה. הוא שאל אותה מה זה והיא ענתה שהילדים מקשיבים לסיפור וככה הם יתחנכו היטב.

ענה לה הרב שהוא לא בטוח עד כמה זה נכון ושאותו חינכה אמו בצורה אחרת. שאלה אותו בתו מה הכוונה והרב השיב: "אנחנו מברכים על כל דבר לאט ובכוונה. כשאימא הייתה רוצה לברך לפני האוכל היא הייתה אוספת את כולנו, כל האחים בכדי לברך בפניהם ושיענו אמן".

אלו הם דברים פעוטים של היומיום, לא מייחסים להם הרבה חשיבות, כי הם אומנם דברים מזערים אבל יש בהם כוחות אדירים ואלו הם הזיכרונות שהילדים אוספים בסופו של דבר אל ילקוט חייהם לעד, הזיכרונות הכי מהותיים.