"קרב שאסור לדבר בו": הקרב שהכריע את חייה של העיירה כולה

לפני שנים היה יהודי פשוט שמכר ירקות אותם גידל בעצמו. הגיע אותו יהודי באקראי אל אדם שמוכר גבינה וביקש ממנו שיעשו סחר חליפין - הוא ייתן לו גבינה והחקלאי ייתן לו בתמורה ירקות. לקח החקלאי את הגבינה וחזר אל העיירה. בפתח העיירה הוא שמע שקט מוחלט ולא הבין היכן כל תושבי העיירה. הגיע החקלאי אל בית הכנסת המרכזי ושמע בכיות וצער רב. כששאל לפשר הבכי נאמר לו שישנו כומר אחד רשע וחכם מאוד שלמד הרבה תורה גם מן היהודים וגם אצל הגוים. המלך ביקש שישלחו היהודים מתמודד מאצלם להתחרות מול הכומר ואם לא יצליח לנצח את הכומר יהרוג המלך את כל היהודים ועל כן כולם הגיעו אל בית הכנסת בכדי להתפלל אל ה' שיעשה נס.

מיד אמר להם אותו החקלאי שהוא מתנדב להתחרות מול הכומר והוא כבר יידע איך להביסו. ביקש החקלאי מרב העיירה ואנשיה שאם הוא ינצח בקרב מול הכומר, יאמרו שהתורה ניצחה ואם לא ינצח יכחישו את השתייכותו לעיר. הסכימו אנשי העיירה והאיש ניגש אל ארמון המלוכה על מנת להיפגש עם הכומר. כשהציג עצמו כנציג היהודים התפלאו אנשי הממלכה שאדם כה פשוט מגיע להלחם בשם היהודים ולעמוד נגד הכומר. ישן החקלאי בארמון וחיכה ליום המחרת, יום המבחן. הבוקר הגיע והחקלאי והכומר זומנו אל המבחן. במבחן נאמר להם כי יהיו 3 שאלות שבאף אחת מהן אסור לדבר - המבחן הוא ללא מילים, רק בעזרת סימנים ותנועות.

המבחן החל והכומר היה הראשון להתחיל. הוא הניף שתי אצבעות אל עבר היהודי. הביט בו היהודי ולא הבין מה הוא רוצה ממנו. כשהגיע תורו של היהודי הניף גם הוא אצבע מול הכומר. הכומר ראה זאת והניף שתי אצבעות. הביט בהם בכעס המלך שישב ממול ולא הבין מה הסימנים האלו. הוא שאל לפשר הדבר. ענה הכומר למלך שהוא הניף שתי אצבעות כי ישנן שתי רשויות בעולם (חס ושלום), שני כוחות - אלוקים ועוד כח. ואילו היהודי הניף רק אצבע אחת כתגובה שהרי יש רק כח אחד בעולם והוא ה' יתברך. התרגז המלך שהיהודי הבין לבסוף את כוונתו של הכומר כי ברצונו היה להמית את היהודים ולא רצה שהכומר יעשה לו בושות, הרי בעצת הכומר הוא כינס אותם.

הגיעו לשאלה השניה והכומר הבטיח להשתפר הפעם. הניף הכומר הפעם חמש אצבעות אל מול היהודי והיהודי כתגובה החזיר תנועת אגרוף ביד קמוצה. שוב ביקש המלך הסבר למתרחש. ענה לו הכומר שהוא סימן ליהודי: "אם אתה טוען שיש אלוקים אחד אז מדוע הא הפיץ אתכם בכל העולם על פני כל הגלובוס?" והיהודי ענה לו שאלוקים עוד עתיד לקבץ את כל היהודים אל ארץ ישראל כאיש אחד בלב אחד. אגרוף הא כנגד הלב.

נתן המלך לכומר הזדמנות אחרונה להוכיח את עצמו. הביא הכומר בקבוק יין והניף אותו אל מול היהודי. היהודי בתגובה שלף את השקית עם הגבינה הלבנה שהחליף עם החלבן בתמורה לירקות והניפה אל מול הכומר. הכומר ההמום החל לפתע לרוץ ולברוח עד שתפסו אותו השומרים והחזירוהו אל המלך שדרש תשובות. הסביר הכומר למלך שהפעם הוא סימן ליהודי כי ה' לא יקבץ אותם לעולם אל ארץ ישראל כי הם עשו הרבה עבירות כמו דם ,כמו צבע היין. היהודי בתגובה שלף גבינה לבנה כרמז ל"אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו" - אפילו החטאים החמורים ביותר יכולים להמחק לאדם אם יעשה תשובה שלימה ובזכות כך ייזכו לדף לבן וחלק ולשוב לארצם.

תפס המלך את הכומר וציווה להורגו וליהודי נתנו שפע ועושר גדול ושלחו אותו בחזרה אל עמו עם מתנות רבות. כששב אל העיירה ביקש רב העיירה לשוחח עימו והבחין כי אותו חקלאי פשוט לא מבין כלום כמעט בתורה ולא יודע איך ללמוד, אפילו בדברים הבסיסיים אין לו מושג. שאל אותו הרב מה הוא אמר לאותו הכומר. השיב היהודי: "בשאלה הראשונה הכומר בא וסימן לי בשתי אצבעות שהוא יוציא לי את שתי העיניים אז סימנתי לו בחזרה שאני יכול להוציא לו את שתי העיניים עם אצבע אחת. אח"כ הניף את ידו הכומר במטרה לסטור לי אז השבתי לו סימן של אגרוף ובשאלה האחרונה ראיתי שהוא פוחד מהאגרוף שסימנתי לו ולכן הביא לי בקבוק יין כדי להתפייס. לי במקרה היתה שקית עם גבינה אז נתתי לו אותה בתמורה." כולם צחקו, הרימו את היהודי ונתנו לו הרבה כבוד. יהודים יקרים! לפעמים כל מה שצריך בחיים זה רק להיות בתמימות ובפשטות וזה מסוגל לנצח את הכל. טוב נעשה אם נקח זאת גם לפן של אמונה בה' יתברך, שנאמין בו באמת ובפשטות בלי להקשות ובלי יותר מידי שאלות מיותרות. ברוכים תהיו.

הגיעו לשאלה השנייה והכומר הבטיח להשתפר הפעם. הניף הכומר הפעם חמש אצבעות אל מול היהודי והיהודי כתגובה החזיר תנועת אגרוף ביד קמוצה. שוב ביקש המלך הסבר למתרחש. ענה לו הכומר שהוא סימן ליהודי: "אם אתה טוען שיש אלוקים אחד אז מדוע הא הפיץ אתכם בכל העולם על פני כל הגלובוס?" והיהודי ענה לו שאלוקים עוד עתיד לקבץ את כל היהודים אל ארץ ישראל כאיש אחד בלב אחד. אגרוף הוא כנגד הלב.

נתן המלך לכומר הזדמנות אחרונה להוכיח את עצמו. הביא הכומר בקבוק יין והניף אותו אל מול היהודי. היהודי בתגובה שלף שקית עם גבינה לבנה שהחליף עם החלבן בתמורה לירקות והניפה אל מול הכומר.

הכומר ההמום החל לפתע לרוץ ולברוח עד שתפסו אותו השומרים והחזירוהו אל המלך שדרש תשובות. הסביר הכומר למלך שהפעם הוא סימן ליהודי כי ה' לא יקבץ אותם לעולם אל ארץ ישראל כי הם עשו הרבה עבירות כמו דם, כמו הצבע של היין. אך החלקאי היהודי שלף בתגובה גבינה לבנה כרמז ל"אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו" - אפילו החטאים החמורים ביותר יכולים להימחק לאדם אם יעשה תשובה שלמה ובזכות כך יזכו לדף לבן וישובו לארצם.

תפס המלך את הכומר וציווה להורגו וליהודי נתנו שפע ועושר גדול ושלחו אותו בחזרה אל עמו עם מתנות רבות. כששב אל העיירה ביקש רב העיירה לשוחח עימו והבחין כי אותו חקלאי פשוט לא מבין כלום כמעט בתורה ולא יודע איך ללמוד, אין לו שמץ של מושג בדברים הבסיסיים. שאל אותו הרב מה הוא אמר לאותו הכומר. השיב היהודי: "בשאלה הראשונה הכומר בא וסימן לי בשתי אצבעות שהוא יוציא לי את שתי העיניים אז סימנתי לו בחזרה שאני יכול להוציא לו את שתי העיניים באצבע אחת.

אח"כ הניף את הכומר את ידו במטרה לסטור לי אז השבתי לו סימן של אגרוף, כדי שיראה את חוזקה שלי. בשאלה האחרונה ראיתי שהוא פוחד מהאגרוף שסימנתי לו ולכן הביא לי בקבוק יין כדי להתפייס. לי במקרה הייתה שקית עם גבינה אז נתתי לו אותה בתמורה".

כולם צחקו, הרימו את היהודי ונתנו לו הרבה כבוד. יהודים יקרים! לפעמים כל מה שצריך בחיים זה רק להיות בתמימות ובפשטות וזה מסוגל לנצח את הכל. טוב נעשה אם ניקח זאת גם לעניין האמונה בה' יתברך, שנאמין בו באמת ובפשטות בלי להקשות ובלי יותר מידי שאלות מיותרות. ברוכים תהיו.