"תמרח לילד סחוג על העיניים": התמימות של יהודי תימן

במהלך שיעור שמסרתי על פשטות הגיע אליי יהודי תימני מבוגר וסיפר לי כי שכשהיה בתימן היה שייח' שבנו חלה מאוד והיה במצב קשה, היו לו פצעים נוראיים על גבי העיניים. השייח הגיע אל יהודי אחד ואיים עליו שירפא את ילדו מיד ואם לא הוא שוחט אותו. ענה לו היהודי שהוא לא רופא אך ללא הועיל. התעקש השייח' והמשיך לאיים עליו. הוא נתן לו שלושה ימים לעשות זאת ואם לא, אז הוא הורג אותו.

היהודי חזר הביתה וחשב על מזימת נקמה באותו שייח'. הוא ראה את אשתו עושה סחוג מפלפלים חריפים מאוד, סוג הגדל בתימן. היא טחנה את כל המרכיבים לסחוג והבעל ביקש שתשים לו הכל בתוך כלי יפה מכסף המיועד לטבק.

לאחר שלושה ימים הגיע שוב השייח' אל אותו היהודי ושאל אותו אם מצא תרופה עבור בנו. השיב היהודי בחיוב, הוציא את קופסת הסחוג מהכיס ואמר לשייח': "קשור את הילד למיטה, תמרח לו את התערובת הזו שלושה ימים על העיניים והילד יבריא". לקח השייח' את הכלי עם הפלפלים הטחונים והיהודי ניצל את ההזדמנות וברח כל עוד נפשו בו. לאחר שלושה ימים הבריא הילד באורח נס והשייח' חזר למקום על מנת לחפש את היהודי. אמרו לו כולם כי היהודי ברח. השייח' נותר המום וחשב כי נתקל במלאך משמים. זה הכוח הגדול של התמימות והפשטות.

וכן מסופר על אדם אחד שהיה עצבני במיוחד, נפל כל הזמן במידת הכעס ורב עם אשתו. אמר לו הרב שלו כי הוא חייב להירגע וללמוד להיות מאופק, לכן עליו לפעול באופן כזה - ברגע שמתחיל הכעס לחלחל בו, שייקח את רגליו וירוץ שלושה קילומטרים עד אשר יירגע.

אחרי חודש התקשר אליו הרב ושאל איך העצה שנתן לו. ענה לו היהודי: "עצה מצוינת, רצתי שלושה קילומטרים, והגעתי לצפת". ענה לו הרב: "נשמה טהורה זה מצוין רק שכחת שאתה גם צריך לחזור אחר כך". נקודה משעשעת על אנשים שזכו לתמימות ולפשטות. הלוואי על כולנו. חזק וברוך.