מה יש לטל סמל להגיד על חינוך? "אתה לא יכול לדרוש מהילד"

כולנו רוצים להצליח בחינוך הילדים שלנו ולזכות לגדלם עם בסיס איתן ויציב של ערכים טובים, שלוות נפש ושכל טוב.

ברגע שננסה להעביר לילד שלנו מסר כלשהו ונתאמץ למצוא את המילים הכי חכמות, נכונות ומדויקות לשם כך, גם אם תצא השיחה הטובה והמשמעותית ביותר זה לא יעזור במאומה אם אנחנו לא נהווה עבורו את הדוגמה והמודל האמיתי לחיקוי. ברגע שאנחנו לא נוהגים בעצמנו ע"פ המילים והמסר שאנו מנסים להעביר לילד אז הכל יורד לטמיון כלא היה והמילים שלנו לא שוות מאומה.

למשל, אם ננסה ללמד ילד להתרחק ממריבות כמו מאש ולהשתדל תמיד לדבר ולהתנהג בנועם ואז מבלי משים תיפלט לנו קללה עסיסית ולמעשה לא עשינו בכך שום דבר, כל המילים היפות יימחקו ברגע וירדו לטמיון. עיניו של הילד נשואות אל הוריו בכל רגע ביום, והוא מזהה זיוף מקילומטרים. הכל בחינוך הוא עניין של דוגמה אישית.

אותו ילד שהוריו רבו והתווכחו לידו משלימים אח"כ בינם לבין עצמם כשהילד לא נוכח. הילד לא מודע לכך ומבחינתו גם לאחר ריב עוצמתי הכל חזר לקדמותו ומתנהל על מי מנוחות. המסר שהוא קולט זה שאפשר לומר מילים לא יפות ואח"כ הכל ממילא יחזור לקדמותו. כלומר, אין למילים הרסניות משקל רב - מה שבהחלט לא נכון ומעבר לכך, הוא גם לא מבין שצריך לבקש סליחה ולהתחרט באמת על המילים והמעשים שלנו.

אז מה עושים?
גם אם כבר השלמתם שלא בנוכחות הילד, עליכם לשבת מול הילד ולהתנצל אחד בפני השני בנוכחותו, להסביר שטעיתם ושזו לא הדרך הנכונה להתנהג בה, שככה לא מדברים ואתם ממש מתנצלים.

הילד יקלוט זאת עם החיישנים והחושים המחודדים שלו וכשהוא יגדל הוא יידע לבקש סליחה מהאחר כשטעה. אחים יקרים! בואו נשתדל לחנך ראשית את עצמנו וממילא הכל יסתדר על הצד הטוב ביותר מול הילדים.