האם מותר להניח תפילין לאחר השקיעה?

האם מותר להניח תפילין לאחר השקיעה?

זמן הנחת תפילין הוא לאחר שעלה עמוד השחר, דהיינו עד שיאיר היום בכדי שיראה את חברו מרחוק כ-ד' אמות ויכירנו (שזה בערך שש דקות לאחר עמוד השחר), ומחכים לזמן זה כדי לוודא שהוא יום,
וסוף זמן הנחת תפילין הוא לכתחילה עד השקיעה ובדיעבד עד צאת הכוכבים.

ועל אף שלילה הוא גם זמן הנחת תפילין מן התורה, אסרו חכמים להניח תפילין בלילה, מפני שהוא זמן שינה, וגזירה שמא ישכח וישן בהם, והרי אסור לישון בתפילין, מטעם שמא יבוא לידי זילזול בהם.

ומי שלא הספיק להניח תפילין ביום, וכבר שקעה החמה ועדיין לא יצאו הכוכבים, שזה נקרא זמן בין השמשות, יכול עדיין להניח תפילין עם ברכה, מטעם שעושים ספק ספיקא להתיר לברך:
א. שמא בין השמשות הוא נחשב עדיין יום 
ב. שמא ההלכה כרבנו תם, שצאת הכוכבים הוא שעה ורבע לאחר השקיעה הנראית לעינינו.
(ילקוט יוסף הלכות תפילין סימן ל(.

(ולדעת המשנה ברורה בביאור הלכה סימן ל דיבור המתחיל "ויש", שבבין השמשות יניח תפילין בלי ברכה)

ואם אדם התפלל ערבית מוקדמת לפני השקיעה כדעת רבי יהודה, ונזכר שלא הניח תפילין עדיין, יכול להניח תפילין  בזמן בין השמשות, עד צאת הכוכבים אבל בלי ברכה.

ומכל מקום יש כמה אופנים שיהיה מותר להניח תפילין בלילה בלי ברכה:
א. אדם שמשרת בצבא של גויים שלא מאפשרים לו להניח תפילין בשעות היום - יכול להניח תפילין בלילה בלי ברכה.
ב. אם אדם היה מניח תפילין קודם שקיעת החמה, ואינו יכול לחלוץ אותן, מפני שאין לו מקום לשמרן, מותר לו להישאר עם התפילין עליו במשך הלילה.
ג. אדם שחייב לצאת לדרך בהשכמה לפני עמוד השחר, ולא יהיה לו זמן להניח תפילין בדרך, יכול להניחם מבעוד לילה לפני תחילת היום ללא ברכה, וכשיגיע הזמנה לאחר עמוד השחר ימשמש בתפילין ויברך עליהן.

[מקורות: שולחן ערוך סימן ל, ומשנה ברורה שם, ילקוט יוסף הלכות תפילין סימן ל]

בברכה, הרב עזרא שקלים. 

הרב חגי צדוק על מצוות תפילין - האם מותר להניח תפילין אחרי השקיעה?