"הבעיה של אנשים זאת בעיה אחת": הרב יאשיהו פינטו

אדם סובל לא מעט פעמים ונוטה לחשוב כי רע לו מאוד רק שהוא לא מבין ש'מעז יצא מתוק', מהרע יוצא לאדם טוב. ה' יתברך לא נותן לנו מכות וניסיונות, הוא עושה לנו טובות בכל רגע ורגע. לכן אדם צריך להיות בעל אמונה שהכל לטובה והכל מדויק להפליא בעולם. ניתן לראות זאת אצל יוסף הצדיק שאמר לאחיו: "אתם חשבתם עליי רעה והקב"ה חשבה לטובה"- ה' הפך לו את הכל לטובה אף על פי שרצו אחיו להורגו.

רבי יאשיהו אמר לנו כמה פעמים שהבעיה של אנשים זה רק זמן וכוח נפש - להיות חזק מספיק על מנת לעבור את הדברים ואת הקשיים. כל בעיה שצצה, עם הזמן אתה רואה שהיא לטובתך, צריך רק זמן ולנסות "לבלוע" הכל בקלות ואז תבחין שהכל מסתדר ומתהפך לטובה.

בני ישראל יצאו ממצרים, הגיעו לים סוף והים לא רצה להיקרע, הוא שאל את משה: "באיזה יום נולדת?" ענה לו משה: "ביום שישי". השיב לו הים: "אני נולדתי לפניך, לא נקרע לפניך". "הים ראה וינוס"- מה ראה הים? את עצמותיו של יוסף. מידת היסוד והכל הוא אצל יוסף הצדיק עד היום. יוסף סבל למען החיות עם רב - בשבילנו. עד היום אנחנו עוברים בכוח של יוסף הצדיק.

בקידוש אנחנו נוהגים לומר: "מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר" -  דוד אמר את המזמור הזה בעת שהרגו את הוריו ואת ששת אחיו. כל המשפחה שלו נהרגה. הנביא גד הוא זה שאמר לדוד ללכת מהמצודה. יכֹל דוד המלך לבוא בטרוניה ולשאול: "מדוע נאמר לי ללכת מן המצודה? על מנת שיהרגו את כל משפחתי?" אך במקום זאת דוד לא שאל שום שאלה והמשיך הלאה בקור רוח ובאמונה שלמה. ולמה? כי אם אדם מגיע לדרגה של אמונה שלמה בה' יתברך אז הוא לא מפחד ולא דואג מכלום כי הוא מבין שאין לו סיבה.

אדם הפוחד הוא אדם שמפחד להפסיד מה שיש לו. אם אדם היה מאמין באמת הוא לא היה מפחד להפסיד כלום כי הוא היה מבין שהכל מה' יתברך, גם הדברים שהוא מקבל הם מאבא שבשמיים, ועל כן אין לו שום סיבה לפחד. אותו אלוקים שנתן לך את המיליון יכול לתת לך גם שני מיליון ויותר, אך אותו אדם חושב בתוכו: "פעם אחת הצלחתי לגנוב מהשמיים, אני לא אצליח עוד הפעם" וזה חוסר האמונה האמיתי! לעומת זאת אדם שמאמין באמונה שלמה שמי שנתן לו ייתן לו שוב כי יש לו מאגרים בלתי נדלים, יזכה לקבל שפע מה' יתברך". חזק וברוך.