הדלקת נרות חנוכה באוטובוס - הייתכן?

לשאלה כעין זו כבר נדרש פוסק הדור המהרש"ם זצ"ל [רבי שלום מרדכי הכהן שבדרון] לפני כ-130 שנה, בספרו שו"ת מהרש"ם (חלק ד סימן קמו), שם נשאל על הנוסעים ברכבת ורוצים להדליק שם את החנוכייה, אם יכולים להדליק ולברך על כך.

בתשובתו שם כתב לדון משני היבטים, היבט ראשון אם יש לרכבת הנוסעת ממקום למקום – דין כמו בית לעניין האפשרות להדליק בה נרות חנוכה. המהרש"ם העלה שמסברא נראה שאף שבדרך כלל הרוכב דינו כמהלך, עם זאת, לגבי מצות פרסום הנס שבנרות חנוכה, אין צורך שהבית יהיה קבוע בשביל להתחייב בהדלקת נרות חנוכה.

היבט נוסף הוא, אם יש לנוסע שייכות לרכבת להחשיבו כבעל הבית לעניין חיוב הדלקת נרות חנוכה. גם בזה העלה, שמכיוון שהוא משלם דמי נסיעה, הרי הוא כשוכר בית לאכול ולישון שם, וכמו בכל מקום ששוכר, הדין הוא שחייב בהדלקת נרות חנוכה.

ולכן העלה שם שהנוסע ברכבת בזמן הדלקת נרות חנוכה, הרי הוא מדליק את החנוכייה ומברך עליה בשם ומלכות.

מכאן לענייננו בנוסע שנתקע באוטובוס, מכיוון שהוא שילם על הנסיעה, הרי הוא כנוסע ברכבת שהורה בו המהרש"ם להדליק את החנוכייה בברכה. לא די שיכול הנוסע לעשות כן, אלא יש להורות לו שיעשה כן מעיקר הדין, הוא וכל הנוסעים המחויבים בהדלקת נרות כל אחד כפי שיטתו. ולמותר לציין שדין זה נאמר רק במקום שאין חשש סכנה בהדלקת הנרות.

האדמו"ר מאונגוואר, הגאון הצדיק רבי מנשה קליין זצ"ל בספרו שו"ת משנה הלכות (חלק ז סימן פו) כתב לחדש לפי זה, שגם הנוסע ברכב יכול להדליק שם את החנוכייה בברכה. אך הוסיף בזה הסתייגות, שאם הוא עתיד להגיע לביתו במהלך הלילה, בוודאי שעדיף שידליק בביתו ולא בדרך.

עם זאת אין ללמוד ממאמר זה 'הלכה למעשה', ובמקרה דומה יש לשאול שאלת רב.