מסכת תענית
הדף היומי מאת הרב פנחס יוסף אקרב:
דף ד עמוד א
* תלמיד חכם - כיון שיצא שמו הולך וגדל הוא למעלה.
* תלמיד חכם שכועס - התורה היא זו שרותחת בו, וצריך לדונו לכף זכות.
* כל תלמיד חכם שאינו קשה כברזל - אינו תלמיד חכם, אך בכל זאת צריך אדם לנהוג בנחת עם הבריות.
* שלשה שאלו שלא כהוגן, לשנים (אליעזר עבד אברהם, שאול בן קיש) השיבום כהוגן, לאחד (יפתח הגלעדי) השיבוהו שלא כהוגן.
* אף כנסת ישראל שאלה שלא כהוגן והקב"ה השיבה כהוגן.
דף ד עמוד ב
* הגמרא מקשה מדעת רבי יהודה שבמשנה (שסובר שמזכירין גשמים עד שחרית של יום טוב ראשון של פסח) לעומת דעת רבי יהודה בברייתא (שסובר ש"עד שיעבור הפסח") - ומביאה ארבעה תירוצים, כאשר רק תירוץ אחד מתקבל למסקנה (והוא שיש מחלוקת תנאים בדעת רבי יהודה).
* הגמרא מקשה על סתירה בין רבי יוחנן (שפוסק שמתחילין להזכיר גשמים ממוסף של שמיני עצרת) לבין רבי אלעזר (שפוסק ששואלין את הגשמים מז' חשון) - ומביאה ארבעה תירוצים, כאשר אחד מהם נדחה.
* הגמרא מביאה מחלוקת אמוראים בדעת רבי יהודה (הסובר שמתחילים להזכיר גשמים מיום טוב האחרון של סוכות) ממתי מתחילים להזכיר גשמים בחוץ לארץ (שם נוהגים שני ימים טובים של גלויות).