מדוע אישה מברכת "ברוך שעשני כרצונו"?

בברכות השחר שאנו מתפללים בבוקר האיש אומר: "ברוך שלא עשני אישה" בעוד שהאישה אומרת: "ברוך שעשני כרצונו", מדוע?

התשובה לכך היא שלכתחילה האיש צריך היה לומר: "ברוך שעשני יהודי" וגם האישה הייתה צריכה לומר: "ברוך שעשני יהודייה", אלא שבדומה לברכות על האוכל שיש כל מיני ברכות ולא מברכים על כל מאכל "שהכל נהיה בדברו" על אף שבאמת הכל נהיה בדברו.

הסיבה לכך היא מכיוון שרוצים אנו לפרט את הטיב והטוב, את התועלת שיש לאדם מאותו המאכל. כך גם לגבי ברכות השחר, אדם מברך על שהוא יהודי אך צריך יותר להרבות בפרטים. מה זה אומר שה' עשה אותו יהודי? במה זה מייחד אותו? בכך שהוא חייב במצוות שלא כמו הגוי, לא כמו העבד ולא כמו האישה (כי האיש חייב ביותר מצוות ממנה).

על כן האיש מברך ברכות אלו, בכדי לפרט את התועלת בהיותו יהודי שחייב בתורה ומצוות, בשונה מן האישה שהייתה צריכה לומר "שעשני יהודייה" ובכל זאת מברכת "ברוך שעשני כרצונו" - מדוע? מכיוון שבהיבט מסוים האישה נחשבת יותר מהאיש, כיצד? בתורה נאמר לגבי בריאת האיש: "נעשה אדם" - "נעשה" בלשון רבים, כלומר נתייעץ עם המלאכים האם כדאי לברוא אותו או לא, בעוד שלגבי האישה כתוב: "אעשה לו עזר כנגדו", בלשון יחיד, כלומר מבלי להתייעץ עם אחרים.

מדוע אם כן בבריאת האיש צריך להתייעץ ולגבי בריאת האישה לא צריך? התשובה לכך היא שכאשר מתייעצים לגבי דבר מסוים הרי שהוא מוטל בספק. לגבי האיש היה ספק אם לברוא אותו מכיוון שהוא חומרי יותר מן האישה, ולכן הוא מחויב במצוות כי הן שיעזרו לו לזכות בעולם הבא.

כלומר מפני שהוא חומרי יותר ופחות קשור לעולם הרוח, הוא מחויב ביותר מצוות מן האישה ולא כי הוא טוב ממנה. האישה קרובה יותר אל עולם הרוח ולכן היא אומרת "שעשני כרצונו" ופטורה מן המצוות - לא כחסרון, אלא כיתרון, בשל היותה קרובה יותר אל רצונו של הקב"ה גם ללא המצוות.