"בעזרת הקלף שאתן, אתם עוד השנה תחת החופה": הרב שניר גואטה

ה"קלף" הבא יביא אתכם בע"ה השנה לעמוד תחת החופה. זה לא דבר פשוט לעשות אבל הוא מסוגל לישועות גדולות.

בפרשת "חיי שרה" אברהם אבינו שולח את עבדו אליעזר להביא שידוך ליצחק מחרן. אליעזר מגיע לחרן בפעם הראשונה, מקום זר ולא מוכר, כיצד ימצא שידוך ליצחק? הרי יש כל כך הרבה נשים, כיצד ידע מי המתאימה והראויה ביותר עבור יצחק? הוא מרים עיניים לשמיים ומתחנן לקב"ה שיעזור לו למצוא את האישה הנכונה.

הוא מסכם עם הקב"ה סימן - שהאישה שתהיה עם לב טוב עד כדי כך שכשתראה אותו היא תציע לו לשתות, ולא רק זאת אלא תהיה מספיק רחמנית בשביל להציע גם לעשרת הגמלים שעמו לשתות, זו תהיה אשתו של יצחק אבינו שתמשיך את כל שושלת היהודים.

לפתע יוצאת ילדה קטנה בת 3 מביטה באליעזר, רואה כי הוא מזיע ועייף ומציעה לו לשתות. אליעזר מתפלל בליבו שתציע גם לגמליו לשתות וכך קורה. הילדה אומרת: "גם לגמליך אשאב עד אם כילו לשתות" - גם לגמלים אתן לשתות עד שירוו את צימאונם. גמל יכול ללכת גם ארבעים יום ללא מים ועל כן הוא שותה עשרות ליטרים בזמן מועט. למעשה הילדה מוכנה להשקות את כל עשרה הגמלים עד שיקיאו מים, עד אשר לא בהם שום צמא.

תחילה אליעזר פקפק בדבריה של הילדה, הוא לא האמין כי קטנה כזו תוכל באמת לספק מים עבור כולם. "והאיש משתאה" - הוא עמד בצד וחיכה ואכן הילדה רצה הלוך ושוב והשקתה את כל הגמלים. כתוב בחז"ל כי היה לה נס והמים בבאר עלו עד אליה, היא לא הייתה צריכה להתאמץ ולשאוב.

היא הייתה כל כך צדיקה שהמים היו באים עד אליה. עמדה הילדה בהבטחתה והשקתה את כל עשרת הגמלים וגם את אליעזר. הבין אליעזר כי זו ממשיכת העם היהודי, האם לדורות והשידוך של יצחק ושם לה את הנזרים. אם כן אחים יקרים זו הייתה רבקה אמנו הצדיקה!

בשביל לחיות ביחד כזוג צריך לפתח את מידת הרחמנות שבנו, להתחשב באחר. בזוג חיים ביחד וחושבים על הצד השני ולא רק על עצמנו. עלינו לשים לב לכל בריה, גם לבריות ולאוכלוסיות חסרות ישע שלא יכולות לבטא את קולן ואת רצונותיהן. אנחנו בערב חג החנוכה, כולנו תורמים לסביבה את תרומתנו הקטנה - את האור הקטן שבתוכנו, אך רק כשנדאג ונראה את האחר על כל גווניו באמת, נזכה להיות כולנו אור איתן.