לא ייאמן: "נוטף ממנו דם!" האברך שקיבל מכות ושתק

לפני כמה שנים בבני ברק, יום חמישי, בעיצומו של פקק רציני, נוסע ברכב מקרטע אברך בשם יעקב בדרך חזרה הביתה מקניות כשאחריו נוסע נהג מונית מרעננה. ידוע שרוב נהגי המוניות לחוצים וממהרים בכביש. גם הנהג מונית הזה הלחיץ וצפר לאברך שלפניו ללא הרף, והאברך נלחץ ונכבה לו כל רגע הרכב, הרים אמברקס מהלחץ והתבלבל לגמרי מהצפירות.

כשהרמזור עבר לירוק שוב נכבה לאברך הרכב ושוב נהג המונית הלחיץ וממשיך לצפור מאחורה עד הרמזור הבא. כשהמשיך הנהג מונית להלחיץ גם ברמזור הבא סימן לו האברך עם היד שהאור אדום.

הנהג מונית חשב שהאברך עשה תנועה מגונה עם היד, יצא  מהרכב לכיוון רכבו של האברך ופתח לו את הדלת באיומים וצעקות. הוא הוציא את האברך מהרכב, השעין אותו על הרכב שלו והחל להרביץ לו בכל הכוח. האברך המסכן בכל מכה אומר תודה, כפרת עוונות ושהכל מה'. אנשים ברכבים הסמוכים קלטו את הסיטואציה וירדו מהרכבים כדי לנסות להפריד ביניהם ומהאברך כבר נטף מלא בדם.

כולם מסביב תפסו את הנהג מונית ורצו להזמין לו משטרה, אך האברך לא הסכים וביקש מהם להמתין. ניגש האברך אל נהג המונית ואמר לו: "אני רוצה לומר לך רק משהו אחד קטן בלי לריב. כולם פה עדים למה שעשית לי ואם אני מזמין לך משטרה נפתח לך תיק ואתה עלול להסתבך. אני מוכן למחול לך על הכל בתנאי אחד - שאתה בא אליי מחר לשבת ואם אתה נשוי אז ביחד עם אשתך והילדים. אני מבקש שתיצור איתי קשר מחר ותגיע. אם אתה לא מתקשר מחר עד שעה שתיים אני אדאג שהמשטרה תתקשר אליך. תבוא אליי ויהיה לך כיף".

למחרת האברך מקבל שיחת טלפון מנהג המונית שאומר כי אשתו מסכימה להגיע אבל הם לא שומרים שבת, הם מעשנים ומחללים. ענה לו האברך שיגיע בכל מקרה ביחד עם אשתו וילדיו ושיהיו אצלו לפני כניסת השבת.

כינס האברך את משפחתו ואמר להם כי השבת אמור להגיע אורח חשוב מאוד, חבר ילדות שלו ביחד עם משפחתו וכי צריכים לכבדו כבוד גדול ולארחם כיד המלך. כשאשתו שאלה מי זה ענה לה האברך שהוא חבר ישן שקצת "ירד מהדרך" ושהם יחזירו אותו למוטב ביחד.

יום למחרת הנהג מגיע עם משפחתו וילדיו של האברך מקבלים אותם בשירים וריקודים. אשתו של האברך הכניסה את ילדיו ואשתו של נהג המונית במאור פנים וישבה לשוחח עם האישה בעוד שהאברך לקח את נהג המונית לבית הכנסת הקרוב ואמר לו שהוא לא צריך להתפלל, רק להחזיק את הסידור ולענות אמן. הייתה תפילה עוצמתית ביותר. ידוע שבסיום התפילה בדרך הביתה מלווים את האדם שני מלאכים, מלאך רע ומלאך טוב. אם אדם שומר את כל השבת ומקבל אותה בכבוד הראוי לה אז המלאך הטוב מברך אותו שתהיה לו שבת מעולה, שלא יחסר לו דבר גם בשבת הבאה והמלאך הרע עונה בעל כורחו אמן.

אך לעומת זאת אם אדם הלך לתפילה וכשחזר חילל את השבת אז המלאך הרע מקלל אותו שהשבת הבאה לא תעבור לו טוב ושיחלל גם אותה ואילו המלאך הטוב עונה בעל כורחו אמן.

הזוג ההמום מביט בהשתאות בהתנהלות של משפחת האברך, בכיבוד ההורים של ילדיו, בשמחת החיים שלהם, באחדות המשפחתית ומתמוגג. האור הגדול הזה נמשך גם ביום שבת ונהג המונית ואשתו לא הפסיקו להתפעל. בסעודה שלישית הבעל נשבר לפתע, מכה על השולחן ומתחיל לבכות מול כולם. יעקב האברך מנסה להרגיעו בטענה שאסור לבכות בשבת אך ללא הצלחה.

נהג המונית אומר בקול: "רק אתמול הרבצתי לך מכות נוראיות והיום אתה מזמין אותנו לשולחן שבת ומקבל אותנו בכבוד מלכים? אתה אדם או מלאך? אין לך לב ורגשות? איך יכול להיות שבן אדם מושפל ברמות קיצוניות ומגיב בטוב טהור?"

לקח האברך את החומש שלידו ואמר לנהג: "אתה רואה את זה? זו התורה הקדושה שלנו והיא מצווה עלינו : 'הנעלבים ואינם עולבים, שומעים חרפתם ואינם משיבים, עושים מאהבה ושמחים בייסורים עליהם הכתוב אומר ואוהביו כצאת השמש', וממשיך: בתורה שלנו כתוב 'לא תיקום ולא תיטור את בני בריתך ואהבת לרעך כמוך אני ה' ' - התורה אומרת את כל זה לא אני, מי שלומד תורה וחי אותה באמת צריך לנהוג כך תמיד".

הביט בו המום הנהג ואמר: "אם זו אכן התורה וכל מה ששמעתי וראיתי עד היום בתקשורת על החרדים והדתיים זה שקר גמור כפי שאני רואה, אני מבין עכשיו מה זו יהדות. אני ואשתי כל הלילה בהלם מהשבת המדהימה הזו, מהיחס והחום שהרעפתם עלינו ואחד על השני. שנינו הרגשנו אור עילאי בנשמה והחלטנו שאנחנו רוצים להתחיל לשמור שבת אבל אנחנו לא יודעים איך להתחיל, תוכל לעזור לנו?"

פרץ יעקב בדמעות התרגשות, אמר לנהג שמותר לבכות דמעות של שמחה בשבת והבטיח לעזור להם. הוא חיבר אותם לארגון שלקח אותם תחת חסותו יד ביד בכל דבר הקשור לשבת והלכותיה וכיום כל המשפחה הזו שומרי שבת כהלכתה בזכות אותו אברך שידע לעמוד חזק מאוד מול הניסיון הקשה בו העמידו ה'.

אחים יקירם! כמה כוח ומשמעות יש לכל מילה ופעולה שלנו בעולם. כמה התורה היא שמן המאור לחיינו. אם נפעל בדרך התורה לא נפסיד מאומה, נזכה להשפיע על אחרים מאורה של תורה ולחיות חיים שלווים ורגועים ללא שום מחסור. ברוכים תהיו.