חנוכה
בחנוכה אנחנו מדליקים נרות חנוכייה דווקא כשיורד החושך, מדוע? התשובה לכך היא שבהרבה מאוד מצבים בחיים שלנו יש חושך, אפלה וחוסר בהירות. אדם חווה לא מעט משברים וקשיים הנראים לו כחושך אחד גדול.
במצבים כאלו הספק מכרסם באדם, הוא לא יודע כיצד להתמודד ומרגיש כי כל חייו הם חושך. מה יעשה האדם? יתעסק בחושך? יחטט בפצעיו? יתהה לעצמו יום ולילה מדוע זה מגיע לו? יכול להיות שאדם צודק בכל מחשבותיו על מי עשה לו, האם זה מגיע לו, שהאמת נמצאת לצדו וכו' אך האם יש תועלת בכך? האם זה יקדם את האדם? התשובה היא לא.
האם יעיל להתעסק בצדק או שמא עדיף להתעסק במה שמקדם אותנו? בכל סיטואציה שנפרק לגורמים ונתחיל לעשות חישובים שונים המוכיחים כי אנחנו צודקים, יכול להיות שנוכיח לעצמנו שאכן אנו צודקים, אך ההתעסקות המוגזמת הזו יוצרת אנרגיות שליליות בתוכנו המרחיקות מאתנו עוד ועוד את השלווה הפנימית ומחרבות לנו את הלך הרוח ואת המסוגלות לתפקד בצורה נורמלית ביומיום.
הדרך הנכונה והבריאה ביותר לצאת ממצבי חושך היא לחשוב כיצד אנו יכולים להשתפר, מה בידינו לעשות בשביל שנוכל לצמוח מהמצב ולהתייעל. כל יום למצוא נקודת אור אחת בחיינו, למחרת עוד נקודת אור וכן הלאה עד שהדרך תואר לנו לחלוטין. בדיוק כמו בנרות החנוכה שבכל יום מתווסף אור חדש, נר חדש.
יש לנו שתי אופציות, או להתעסק בחושך הגדול ולהתרסק במכה או להתמקד באור קטן המתווסף מדי יום, תוך כדי תהליך ולהיבנות ולצמוח.