מסכת תענית
הדף היומי מאת הרב פנחס יוסף אקרב:
דף יח עמוד א
* תאריך ממגילת תענית המוזכר בסוגייתנו: כ"ח אדר, שבו באה בשורה טובה ליהודים שהתבטלה הגזירה שלא יעסקו בתורה ושלא ימולו את בניהם ושיחללו שבתות.
* הגזירה הנ"ל בוטלה לאחר שיהודה בן שמוע וחביריו הלכו והפגינו בלילה.
* בגמרא מובאים שלושה הסברים מדוע הברייתא כתבה שיום טוב של קרבן התמיד מתחיל בראש חודש ניסן, כדי לאסור את יום כ"ט אדר שלפניו, ולא די לנו בכך שאותו יום אסור משום שהוא יום לאחר כ"ח באדר.
* בנוסף לדעת רבי מאיר ורבי יוסי שבמשנה, מובאת בברייתא דעת רבן שמעון בן גמליאל (וכך פסק שמואל לבסוף), הסובר שימים שנאסרו בהספד או בתענית - אסורים רק הם ואילו הימים שלפניהם ולאחריהם מותרים.
דף יח עמוד ב
* תאריכים נוספים ממגילת תענית: (1) י"ג אדר - יום ניקנור (דוכס יווני שרצה לרמוס את יהודה וירושלים ונהרג כשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום). (2) י"ב אדר - יום טוריינוס (שהרג את לולינוס ופפוס אחיו בלודקיא, והקב"ה תבע את דמם של הצדיקים ועונשו לא איחר לבוא ונהרג ע"י שני שרים מרומי).
* הגמרא מכריעה להלכה, שאם התחילו סדר תעניות ותענית אחת חלה בראש חודש חנוכה או פורים, וכן תשעה באב שחל להיות בערב שבת - מתענה ומשלים.
* פרק שלישי, המתחיל בעמוד זה, עוסק בתעניות שגוזרים על צרות אחרות (חוץ מעצירת גשמים).