מסכת תענית
הדף היומי מאת הרב פנחס יוסף אקרב:
דף כד עמוד א
* השולה דג מן הים בשבת - כיון שיבש בו כסלע (בין סנפיריו) חייב (משום נטילת נשמה).
* רבי יוסי בן רבי אבין עזב את את רבי יוסי דמן יוקרת, כי הוא לא חס על בנו ובתו ולכן חשש שגם לא יחוס עליו.
* כאשר גבאי הצדקה ראו את אלעזר איש בירתא - הם התחבאו מפניו, כיון שהוא היה נוהג לתת את כל מה שהיה איתו לצדקה.
* מסופר על כמה צדיקים שבזכות תפילתם/מעשיהם ירדו גשמים.
דף כד עמוד ב
* בדורו של רבה היו שלוש עשרה ישיבות שלמדו עוקצין, לעומת דורו של רב יהודה שהתקשו בלימוד עוקצין, ובכל זאת תפילתו של רב יהודה על גשמים נענתה באופן מידי (לעומת תפילתו של רבה שלא השגיחו בה, כי מעשי בני דורו לא היו כשרים כמעשה בני דורו של רב יהודה).
* בעקבות בקשה של איפרא הורמיז רבא התפלל וירדו גשמים בתקופת תמוז.
* כהן גדול היה מתפלל ביום-כיפור תפילה קצרה ובה ביקש ש"אל יכנס לפניך תפילת עוברי דרכים (המבקשים שלא ירד גשם כשהם בדרך)" - ובכל זאת כאשר רבי חנינא בן דוסא היה בדרך וביקש שלא ירדו גשמים הרי שפסקו הגשמים.
* בכל יום ויום בת קול יוצאת ואומרת: כל העולם כולו ניזון בשביל חנינא בני וחנינא בני דיו בקב חרובים מערב שבת לערב שבת.