"לכי תקראי לסבתא": הנס המרגש בצפון

היתה נערה צעירה בשם מיכל שהלכה לבקר את דודתה בצפון בחופש הגדול. כשהגיעה לרכבת היא הבחינה כי הרכבת עמוסה ונותר מקום ליד קשישה נחמדה. היא התיישבה לידה והחלה לקרוא ספר. הקשישה הבחינה בכך ושאלה איזה ספר היא קוראת. השיבה לה מיכל כי היא קוראת על "תקופת המחתרות". מיד אורו עיניה של הזקנה והיא ביקשה לספר לנערה סיפור אישי.

סיפרה הזקנה שיום אחד הוריה קיבצו את המשפחה וסיפרו כי הגרמנים עומדים להכנס אל העיר ולעשות סלקציה - לקחת אנשים אל מחנות עבודה. בזמנו הם טרם ידעו כי מדובר במחנות השמדה. מיהרה אמה של הזקנה, הכינה לכל ילד תיק עם אוכל, חיבקה חזק ושלחה אותה ואת אחותה בליווי אביה אל היער. חיבק גם האב חיבוק אבהי וחם את הבנות והסביר להן שאי אפשר לדעת מה יהיה ולכן עליהן להשאר ביער עד יעבור זעם. הוציא האב מכיסו שני תליונים עם תמונת המשפחה, מסר בידן של בנותיו וביקש מהן לזכור את המשפחה היטב כי בע"ה הם יחזרו להיות יחדיו.

הבנות לא שיערו שזו הפעם האחרונה בה יראו את הוריהן ונכנסו אל היער. יום למחרת הבחינו כי העיר עולה כולה באש והבינו שהגרמנים כנראה נכנסו אל העיר וטובחים בכולם. החלו הבנות לברוח במרוצה אל תוך היער וכשעשו עצירה על מנת לאכול את הארוחה האחרונה מבית אמא, שמעו לפתע נשק מכוון אליהן. הבנות נבהלו אך נרגעו כשהבינו שמדובר בפרטיזנים ולא בגרמנים. החיילים הפרטיזנים שהיו גוים החליטו לקחת את הבנות תחת חסותם והובילו אותן אל המחנה שלהם בפאתי היער. לאחר כמה ימים הפציצו הגרמנים שידעו כי מסתתרים שם אנשים, את היער. עקב הפיצוץ התרסק כל המחנה.

להמשך הסיפור המדהים והמצמרר לחצו על הסרטון