לקראת שבת
לפני כ-20 שנה הרב פרידמן שהתגורר אז בשכונת מאה שערים קיבל שיחת טלפון. על הקו היה מנהל מלון "קינג דיוויד" בירושלים שהביא לידיעת הרב כי במלון נמצא יהודי שמבקש לפגוש את כבודו. המנהל הציע לשלוח מונית שתביא את הרב ותחזיר אותו בתום הפגישה לביתו.
שאל הרב את המנהל מי זה היהודי הזה ולמה הוא רוצה להיפגש עמו. התשובה של המנהל הייתה שאין לו מושג, הוא רק יודע שאותו אדם השכיר את הסוויטה היקרה ביותר במלון למשך שבועיים. הוא ציין בפניו כי בד"כ רק נשיאים לוקחים את הסוויטה הזו אבל אותו אדם כנראה עשיר מאוד וביקש לפגוש מכל הרבנים דווקא אותו.
הרב פרידמן היה סקרן ולא הבין מדוע הוא מבקש להיפגש עימו. הוא החליט לנסוע למלון ובלובי הגיע אדם בריא וגדול בשנות השבעים לחייו ואמר לרב במבטא אמריקאי כבד שהוא שמע עליו רבות שהוא אדם נאמן וכי אפשר לסמוך עליו.
אותו העשיר סיפר לרב שההון שלו מוערך בכ-100 מיליון דולר ושכשיסתלק מן העולם הוא היה רוצה לחלק את כל כספו לצדקה. הוא המשיך ואמר לרב שהוא מחפש אדם נאמן שאפשר לסמוך עליו שיחלק את הכסף למטרות טובות ושהוא בחר דווקא ברב פרידמן להיות ממונה על כספו, ובעוד שנים יהיה עליו להחליט למי לחלק את הכסף ע"פ רשימה מעורכי הדין שלו.
הרב הביט בו ואמר כי יש לו הצעה טובה יותר עבורו. הרי לא חסר כסף לאותו האדם והוא טען בפניו שהוא ודאי יוכל לחיות בכבוד את שארית חייו וכי הוא חושב שעליהם לקחת חלק מהסכום הגדול הזה ולהשקיע אותו כבר עכשיו. הוא הציע להביא 50 ראשי ישיבות מירושלים ושאותו אדם ייתן להם כבר עכשיו מיליון דולר ויזכה לראות במו עיניו עוד בחייו כיצד כספו הולך למטרות נעלות וטובות ויבנה בניין עדי עד.
העשיר הביט בכבוד הרב בפליאה והתנגד בתוקף. הוא אמר לרב כי מעולם הוא לא נתן כסף לצדקה בחייו, למה שהוא יעבוד קשה ואחרים יקטפו את הפירות וייהנו מכך?! אחרי שיעזוב את העולם לא אכפת לו מה יהיה עם הכסף אבל הוא אינו רוצה לראות זאת כשהוא בעודו בחיים.
לא משנה כמה ניסה הרב פרידמן לשכנעו, הוא עמד על שלו בתוקף. השניים נפרדו לשלום בחוסר הסכמה. הם הסכימו רק על דבר אחד - שלאחר פטירתו של אותו אדם, הרב יורשה להשתמש בכספו ולחלקו למטרות חשובות ע"פ הרשימה שיקבל מעורכי דינו של אותו אדם.
מה שקרה הלאה מפתיע ביותר. אותו אדם נפטר לאחר שנתיים וחצי בתאונת דרכים. עורך דינו התקשר לרב פרידמן וציין בפניו כי יקבל רשימה תוך מספר ימים. לאחר כמה ימים הרב מקבל הזמנה לקונסוליה האמריקאית לאירוע מסודר, בו מכינים אותו כי בעוד מספר דקות ייכנסו ראשי מוסדות והרב יצטרך להחליט למי לחלק את הסכום וכמה.
לפתע, נכנסים לאולם עשרות כמרים. הרב לא הבין מה קורה והתעלף. כשהתעורר והתאושש שאל לפשר הדבר. השיב לו העורך דין של אותו עשיר, שלא היה יהודי, כי לפני פטירתו ביקש העשיר לחלק את כספו למי שלומד תורה. באנגלית תורה זה תנ"ך - "Bible" וכך הבין אותו עו"ד גוי. הוא ציין בפני הרב שכל מי שבאולם לומד תנ"ך אם כך הוא לא מבין מה הבעיה.
למעשה ברגע אחד אותו יהודי עשיר הפסיד את המצווה שלו כי הרב פרידמן התנגד בתוקף לעשות זאת ולחלק לגוים את הכסף וגם לא עזרו עורכי הדין. לא היה ניתן לשנות הצוואה והכסף הלך לבתי עבודה זרה בירושלים. אותו אדם שביקש לייצר לעצמו זכויות, יצר לעצמו חובות עד אין קץ במו ידיו.
כיצד הסיפור מתקשר לפרשה שלנו?
בפרשתנו, פרשת ויחי, יעקב אבינו מבקש לנוח ולחיות את החיים הטובים במצרים. איך הוא הגיע לכך? מהיכן הזכות? התשובה היא שבמשך כל חייו פקדו את יעקב אבינו ניסיונות. הניסיונות הם למעשה הזדמנויות ע"פ היהדות וכל הזדמנות שהייתה ליעקב אבינו הוא ניצל אותה ועמד בה.
הוא לקח את הקושי בשתי ידיו ומינף אותו לעבודת ה'. לכן בסופו של דבר הוא גם זכה לברך על המוגמר וליהנות מן הפירות. כך גם אנחנו צריכים לדעת שהקב"ה נותן לנו הזדמנויות גדולות בחיים! אם לא נדע לנצל אותן כמו שצריך - חס ושלום נאבד את הכל, את כל זכויותינו. בואו נשתדל יחד לעמוד בכל ניסיון ולצמוח מהקושי וע"י כך ישפיע עלינו ה' יתברך בע"ה שפע של ברכה והצלחה.
שבת שלום