מלחיץ: רק אלו יתעוררו ב"תחיית המתים"

מי לא קם בתחיית המתים?

ע"פ הרמב"ם בי"ג עיקר האחרון הוא תחיית המתים, מהווה חלק משמעותי מבסיס היהדות - להאמין, לדעת ולזכור שהאדם הולך לחיות בחזרה לאחר שהגוף מת. ישנו מכתב מדהים שה"חפץ חיים" כתב בכבודו ובעצמו ולא הרבה התוודעו לכך.

המכתב נקרא "חיי עולם" ובו הוא כותב: "והנה לזכות לתחיית המתים לא דבר קטן הוא, רק צריך לזה זכויות גדולות ורחמים מרובים וכמו שאומרים בתפילת 18 'מחיה מתים ברחמים רבים' - האִמרה הזו של החפץ חיים מעידה שלא כולם הולכים לקום ב"תחיית המתים". בספר דניאל צוין שנית: "ורבים מישני אדמת עפר יקיצו" - למה רבים ולא כולם? רמז לכך שלא כולם יתעוררו ב"תחיית המתים", הרוב יתעוררו אך לא כולם.

ממשיך החפץ חיים וכותב במכתבו כי בתחיית המתים האדם יתעורר עם הנשמה הקודמת שלו, לא עם נשמה חדשה, ככתוב: "ואתה עתיד ליטלה ממני ולהחזירה בי לעתיד לבוא" - צריך להיזהר מאוד בתפילה לומר לְהַחֲזִירָהּ ולא לְהַחְזִירָהּ - להחזיר אותה, זה נשמע (כמעט) אותו הדבר, אבל הפירוש יכול להיות מעט שונה...  מכאן למדים שדווקא אותה הנשמה שהייתה בנו לפני כן, תחזור אלינו לעתיד לבוא.

אם הנשמה זכה וברורה ומלאה במצוות ובמעשים טובים, אזי תזכה לשוב אל הגוף בתחיית המתים כשהיא זכה וברורה, בדיוק כמו לפני כן. אך אם חס ושלום הנשמה מלוכלכת בפשעים ובעבירות, תשוב לגוף באותו האופן – כשהיא מלוכלכת ולא זכה ולא טהורה.

העובדה הזו מוזכרת גם בספר דניאל בו נכתב: "ורבים מישני אדמת עפר יקיצו, אלה לחיי עולם ואלה לחרפות ולדראון עולם" - אז מי יחזור בעצם בתחיית המתים? אנו נמצאים בתקופה המכונה: "תקופת העבודה" - תקופה שלפני ימות משיח, לפני תחיית המתים.

בתקופה זו יש איזון בגוף בין החלק הרוחני לחלק הגשמי התאוותני. הגוף למעשה נותן לנו את האפשרות "לעצב" את הנשמה שלנו. המקובלים אומרים שבנשמה אין שינוי אלא היא עומדת יציבה - הנשמה היא חלק מאלוקים ובוודאי שלא שייך להזכיר שינוי בהקשר לקב"ה כי הוא היה הווה ויהיה, אין אצלו חידוש או שינוי.

מפני שהנשמה היא נגזרת ישירה מהקב"ה לא שייך שיהיה בה שינוי. ברוחניות אין שינויים. מתי בכל זאת יש אפשרות לשינוי? רק כאשר הנשמה משולבת עם חומר, עם הגוף הגשמי של האדם. זו הסיבה העיקרית שנשלחנו לעולם הזה, אל תוך גוף חומרי - בשל העובדה שאך ורק בתוך גוף חומרי אפשר לייצר שינויים.

מכיוון שאנו נמצאים בעולם חומרי שיש בו מרחב של זמן, חומר ותנועה אז שייך בו שינוי, אך הנשמה שאין לה מרחב ותנועה לא תופסת מקום וזמן ולכן ממילא גם אין אצלה שינויים. לכן אנו נמצאים בעולם הגשמי וע"י החיבור עם הגוף ניתן לשנות מהותית בכל רגע נתון את הנשמה שלנו.

האיבר שהוא "משכן הנשמה" ממשיך להתפתח (ע"פ מחקרים שנעשו),עד יומו האחרון של קיום האדם בעולם, הוא המוח. מוח תמיד נמצא בתהליך של שינוי בהתאם לאסוציאציות שבהן האדם נתקל, לתחושות האדם בהקשר למצבים מסוימים וכו'...

למעשה זה בונה אצל האדם תהליכים קוגניטיביים המשנים מהותית את מבנה המוח. באותו האופן, גם הנשמה משתנה בהתאם לאופן של איך אנחנו פועלים ומתקנים את האישיות שלנו.

אומר ה"חפץ חיים" שע"י עיצוב הנשמה - תיקון המידות, קיום מצוות ולימוד התורה נקבע האם יתעורר בעת תחיית המתים או לא. איך שהספקנו לעצב בעולם הזה את הנשמה, כך היא תישאר לעתיד לבוא. ובמקרה שנזכה להתעורר ב"תחיית המתים", כך היא גם תחזור אלינו באותו האופן.  

לכן הצדיקים הגדולים חסים מאוד על זמנם וחשוב להם לתעל כל רגע פה בעולם לדברים שמעצבים את הנשמה, לעוד תפילה, לעוד לימוד תורה ולעוד מצווה. אדם שלא עסק בתורה, אין לו את האפשרות הטכנית לקום ב"תחיית המתים".

התורה היא הדבק בין הנשמה לגוף וידוע כי כאשר אדם נולד לימדו מלאך את כל התורה והשכיח ממנו, התורה היא הדבק שקושר אותנו לנשמה ורק ע"י הלימוד שלה ניתן להשיג באמת את האפשרות ואת ה"כרטיס" לתחיית המתים. נשים, שלא מצוות בלימוד התורה, זוכות לתחיית המתים ע"י כך שהן מצפות ומעודדות את בעליהן ואת ילדיהן ללכת ללמוד תורה.

יהי רצון שנזכה כולנו לתקן את הנשמה ולעשות עבודה אמיתית בעולם הזה כדי שע"י כך נזכה להרוויח את קיומנו ב"תחיית המתים", אמן כן יהיה רצון.

מי לא קם בתחיית המתים? לצפייה במכתבו של החפץ חיים ובתובנות נוספות מתחיית המתים - הרב רפאל אוחיון: