האם מותר לפסוק הלכה עפ"י רגשות? וסוג הדין היום - הרב פינטו

ההלכה נפסקת על פי הדין ולא על פי הרגשות!

האדמו"ר רבי יאשיהו פינטו בהסבר על משמעות "דין תורה", והלכות ירושה, הכפופים להלכה, ולא לרגשות.

ברוב המקרים הרגשות של האדם נותנים ופוסקים לאדם שהוא צודק, ואז הוא עלול להיכנס לספק של גזל / ספק לקיחת ממון שלא שייך לו. דבר זה רגיש ועדין ומצריך הדרכה על פי הלכות כספים ולא על פי מידותיו או מצוותיו של האחר וכן מצריך זהירות גדולה ביותר.  

כך אמר האדמו"ר רבי יאשיהו פינטו שליט"א, במסגרת שיעורים מיוחדים, מתוך סדרת השיעורים הייחודית, הפתוחה לשאלות ותשובות של תלמידים ומבקשי דעת מכל רחבי תבל ובכל עניין ונושא, כאשר השיעור הקרוב יתקיים בע"ה, מלוס אנג'לס, וישודר בשידור חי בשעה 6.30 בבוקר לשעון ישראל. 

השיעור התייחס לשאלת תלמיד, על קרובת משפחה רחוקה מהדת שהשתלטה על נכסי אביה, האם למנוע זאת ממנה על מנת שהכסף לא ילך למחללי שבת?

התשובה הייתה ברורה ובהירה: חשוב לדעת שכל עניין הירושה על פי התורה אדם שנפטר מוריש את ממונו לבניו, עניין הבנות החל בזמננו עקב חוקי המדינה, "דינא דמלכותא דינא".

אולם מעיקר הדין ממון בירושה ניתן לבנים, הבנות מקבלות במידה שיש צוואה שכתב האב וזה עניין שונה. לגבי מתן כסף או ירושה לאדם שאינו שומר תורה ומצוות / שאינו שומר שבת. אדם לא יכול להיכנס למחשבה ולהחליט על פיה מי צדיק ומי לא ועל פי זה להחליט למי מגיעים כספי הירושה.

יש הלכה שצריך לנהוג על פיה וצריך לבדוק מה דין הממון לפי ההלכה בדיוק וכך לפסוק למי מגיע הכסף. לנשל אדם מירושה או מכסף שמגיע לו על פי דין זה דבר בעייתי.

ולכן צריך לצלול לעומק ההלכה ולזהות מה דין הכסף במקרה הזה, ולמי מגיע על פי דין תורה סכום הכסף ורק אז לפסוק. אין לפסוק על פי מידות של אדם או מחשבה על אדם כמחלל שבת או על פי מה ישתמש האדם שמקבל את הכסף, הם אלו דברים רגשיים. דברים שהאדם שופט לעצמו ואדם קרוב אצל עצמו. כמו שאומרת הגמרא אדם לא יכול לפסוק הלכה לעצמו, לדוגמה שוחט לא יכול לפסוק הלכה לגבי בשר וכך להכריע אם הבשר ששחט כשר או לא.

דומה הדבר לעניין הירושה אם אדם חושב שכסף של הירושה מגיע לו מכיוון ששומר תורה ומצוות והאחר לא שומר, אין זה היתר לגעת באותו ממון. צריך לבדוק את ההלכה על אותו ממון וירושה מכיוון שבעניין זה אדם חוזר בגלגול בכדי להחזיר כל דבר של ממון שנלקח שלא ביושר.

לכן לפסוק דין על פי מידותיו של האדם זה דבר מסוכן שלא צריך להיכנס אליו. אלא לבדוק על בוריו מה דינו ומקורו של כסף זה ואם הכסף מגיע לאדם בדין, ייקח את הכסף אך אם הכסף מגיע לאדם ברגש או בשפיטה ששופטים את האחר אם הולך בדרך ה' או לא צריך להיזהר מזה זהירות גדולה ביותר.

ברוב המקרים הרגשות של האדם נותנים ופוסקים לאדם שהוא צודק ואז הוא עלול להיכנס לספק של גזל וספק לקיחת ממון שלא שייך לו.

דבר זה רגיש ועדין ומצריך הליכה על פי הלכה של הכסף ולא על פי מידותיו ומצוותיו של האחר וכן מצריך זהירות גדולה ביותר.