גדולי ישראל
"צדיקים במיתתם קרויים חיים": מדור מיוחד "ההילולה"
לכבוד קדושת רבנו ישראל אבוחצירא זצוק"ל וזיע"א המכונה 'סידנא בבא סאלי'. בד' בשבט יחולו 40 שנים לפטירת הצדיק. לכבוד כך מגישים בפניכם מאמרים נדירים ופנינים נפלאים על מסכת חייו והליכותיו בקודש למען כלל ישראל וציפייה לגאולה!
1. לידת הצדיק:
רבי ישראל אבוחצירא זיע"א נולד בשנת ה'תר"ן א' בתשרי (1889 למניינם) במרוקו בעיר ריסאני שבמחוז תפילאלת מיום ביאתו לעולם.
הוא ינק קדושה וטהרה מאביו רבי מסעוד אבוחצירא זיע"א, בנו של האדמו"ר רבי יעקב אבוחצירא בעל ספרי "אביר יעקב". למד תורה מאחיו רבי דוד אבוחצירא זיע"א, אחיו השני רבי יצחק אבוחצירא, המכונה "הבבא חאקי" זיע"א.
רבנו, הגיע לארץ ישראל בשנת ה'תשכ"ד (1964) גר ביבנה ובאשקלון ובשנת (1970) ה'תש"ל קבע את מקומו בעיר נתיבות עד פטירתו בשנת ה'תשמ"ד (1984) ד' בשבט.
2. אהבת ישראל:
שמו העיד על גודל אהבתו לכלל ישראל! "בבא סאלי" פירוש: 'האבא המתפלל'. פירוש נוסף - 'בבא' בארמית פירושו, 'שער', אומר דוד המלך ע"ה בתהילים (פרק קיח פסוק כ'): זה השער לה' צדיקים יבואו בו". אומרת הגמרא הקדושה (ברכות לב, ב): "מיום שחרב בית המקדש שערי תפילה ננעלו, שערי דמעה לא ננעלו".
דמעותיו, תעניותו ותפילותיו של הבבא סאלי היו למען הפרט והכלל מתוך מסירות נפש של ממש (מניחים כי הסתלקותו מנעה גזרה נוראה על הדור). "מסרתי את עצמי עבור כלל ישראל!", כך העיד הבבא סאלי זיע"א על עצמו.
3. אהבה התורה
בגיל שלוש עשרה בלבד לכבוד סעודת הבר מצווה נשא דרשה מפולפלת לעיני כל החכמים, ועל אף גילו הצעיר קיבל על עצמו סדר יום שלא היה רגע לבטלה, למען לימוד התורה הקדושה ובטהרה.
עם השנים לאחר לימוד כל הפוסקים והתלמוד שהיו שגור בפיו, וכן למד קבלה. זכה להיות "כמעיין המתגבר". וחי חיי פרישות מהעולם הזה. לפני גיל עשרים שנה בלבד הוסמך למקצועות בקודש: שחיטה, מילה, כתיבת סת"ם ,לרבנות ודיינות. הוא למד בחיק אחיו רבי דוד אבוחצירא זיע"א, ואף הסתגר עימו, מתוך לימוד הקדושה פרש מהבלי העולם הזה.
דרכו בקודש הייתה לראות לנגד עיניו את דמותו של סבו, רבי יעקב אביחצירא זיע"א, בעל ספרי 'האביר יעקב'.
מסופר שלפני שהשתקע בארץ ישראל הגיע מס' פעמים לירושלים ולמד בישיבת המקובלים "בית אל" ובפעם השנייה בישיבת "פורת יוסף", ולמד יחד עם ראש הישיבה הגאון הרב עזרא עטייה זצ"ל.
4. כתב יד קודשו
הראשון לציון הרב מרדכי אליהו זצ"ל כתב בהסכמתו לספר רבנו הבבא סאלי בשם 'אהבת ישראל' וזו לשונו: "ידוע מה שהיה רגיל לומר שכתבים רבים אבדו, והוא (הבבא סאלי) יודע מי שלקח אותם, ובכל זאת אינו רוצה לגלות כדי שלא תהיה שפיכות דמים, ובעזרת השם יתברך עוד התגלו כתבי היד, ועתה ברוך השם נמצא חלק מכתביו בשם 'אהבת ישראל', אשר כולו בנוי על מצוות "ואהבת לרעך כמוך", וכל תרי"ג מצוות תלויות בו וגם דרושים נפלאים על שבת הגדול, שבת תשובה, שבת זכור ומתן תורה, מעלת הצדקה ועל התהילים ועוד...
הבבא סאלי זיע"א כתב בכתב יד קדשו כתבים הממחישים את גודל אהבתו של כל אחד ואחד מישראל אהבה אמיתית ונצחית (וכן פירושים נפלאים של 'מתוקים מדבש' על תרי"ג מצוות הקשורים על מצות 'ואהבת').
נציין בזאת, שבנו הוא ממשיך דרכו בקודש, האדמו"ר רבי ברוך שליט"א, אשר קבע את שם לספרו של הבבא סאלי, וחלם את דמות אביו הקדוש שאמר לו בחלומו שקביעת שם הספר גורמת לו עונג!
והנה מאמר מספרו הנדיר "אהבת ישראל" מכתב יד קודשו הרמוזה בראשי תיבות במילה 'ואהבת' מצוות אמונת אדון הכל שנאמר (שמות כ, ב) "אנכי ה' אלהיך" טעם מצווה זו אין צריך ביאור כמו שאמרו חז"ל: כי יסוד הדת הוא להאמין בו יתברך שהוא המציא לכל הנמצאים בכלל. והמצוה הזאת רמוזה בפסוק הנזכר "ואהבת" ראשי תיבות: "ו-ומצות א-אמונת ה-השם ב-בלבכם ת-תאמינו".
כלומר, אהבתו יתברך היא להאמין בו שהוא ראשון יתברך וישתבח, והוא אחרון וכו'..."
5. חשיפת שורש נשמתו:
באחד מביקוריו בעיר הקודש ירושלים, חפץ רבנו הבבא סאלי לבקר את המקובל רבי מרדכי שרעבי. כשנודע לרבי מרדכי שרעבי זצ"ל על רצונו של הבבא סאלי זיע"א להגיע לביתו, מיד קם ממקומו עטה את גלימתו ודרש ממקורביו שיקחו אותו הישר לביתו של הבבא סאלי. כשנפגשו אמר כשחיוך על פניו שלא רצה להטריח את כבודו, לכן הקדים את בואו. אחיי ורעיי זוהי ענוותם של הצדיקים.
הרב שרעבי זצ"ל העיד בפני הבבא סאלי שהוא נוהג ללמוד את ספריו של האביר יעקב אבוחצירא, סבו של רבנו, ואז… פנה רבנו הבבא סאלי ואמר: 'רבי מרדכי אנא ממך פעל בשמיים אצל זקני (סבי) וברר עבורי מהו שורש נשמתי...". לא חלפו ימים רבים\ ונחשף ל"בבא סאלי" הסוד שציפה לו במשך שנים!
הרב מרדכי שרעבי זצ"ל שלח את אחד מתלמידיו בשמו וביקש ממנו להודיע לרבנו: "דע לך כי ערכתי חלום. ובחלומי מתוך לימוד תורתו הקדושה שבספריו נגלה אליי האביר יעקב זצוק"ל, ושאלתי מהו שורש נשמתך והשיב: "כי מקור נשמתך הוא מנשמתו של המלך חזקיהו" וכל המתברך מפי הבבא סאלי, הרי הוא זוכה לברכתו של המלך חזקיהו!"
6. כוחה של ברכה:
מעשה ביהודי שהיה משותק ברגליו, והובא לביתו של הבבא סאלי כשהוא נעזר בכיסא גלגלים. הביט בו רבינו הבבא סאלי ושאל אותו: "האם אתה מקבל על עצמך מהיום להניח תפילין בכל יום?"
הנכה שישב בכיסא גלגלים לא הבין כיצד ידע רבנו שהוא אינו מניח תפילין. לאחר שתיקה ממושכת, מתוך מבוכה.
פתח את פיו מתוך תשובה שלמה והבטיח לרבנו שיניח בכל יום באהבה גמורה. השיב לו הבבא סאלי: "אם כך, קום ולך!" ואז...זה קרה! היהודי הנכה התחיל להתרומם בצורה איטית מכיסאו והחל ללכת ברגליו כאדם רגיל לחלוטין.
7. גדולתה של אימא:
באחד הימים הגיעה לחצר ביתו אישה בת ישראל, יחד עם בנה היא בקשה מהשמש של הבבא סאלי להיכנס לחדרו יחד עם בנה. בקשתה נבעה מכך שאין היא יודעת את סיבת התנהגותו השלילית של בנה, ובכל יום ויום הוא מורד בה, מרים את קולו ומתנהג בצורה לא מכובדת וקיצונית.
השמש אמר שהבבא סאלי שומר על קדושת העיניים ואינה יכולה להיכנס אליו, אלא רק בנה. ולכן עליה להישאר על יד הדלת ולהאזין לרבנו. והנה רבנו פנה אל הילד ואמר: "דע לך, אילו הייתה אמי ע"ה בחיים, הייתי נושא אותה על כתפי ומרקד עימה בשמחה". שמע זאת הילד וזו הייתה שיחת המוסר הגדולה ששמע וישמע אי פעם בחייו, הבבא סאלי אמר "אילו היתה לי אימא", ולו יש אמא… רץ לקראתה בדמעות שליש וביקשת את סליחתה.
אחיי ורעיי, בשנת "האזכרה" של אימא של הבבא סאלי החלה ביום ו' בכסלו, היה נוהג להפליג בשבחה והרבה בלימוד התורה לעילוי נשמתה, ואף ביאר את סוד העניין של "אשת חיל", לזכרה של אמו הרבנית עיישה ע"ה.
8. אמונה שלמה:
הבבא סאלי התחתן בגיל שלוש עשרה, עמד תחת החופה עם בת אחותו, מרת רחמה ע"ה, ואז קרה הדבר הנורא, אשתו חלתה ולאחר שנתיים נפטרה.
חודשים ספורים לאחר מכן נשא רבנו את מרת פרחה ע"ה, ולא זכו להיפקד בזרע בר קיימא במשך שנים רבות, הם הרבו בתפילות ובתחנונים לבורא עולמים. ארבע עשרה שנים שמתוכם נולדו ילדים, אך הם לא החזיקו מעמד בצאתם לאוויר העולם ונפטרו.
למרות זאת, הצדיק באמונה תמימה המתין לזכות בזרע של בר קיימא, והנה זה קרה… טרם היפקדותה של מרת פרחה, נגלה לבבא סאלי זיע"א בחלום אדם בעל פנים מאירות וזוהרות והנה הבבא סאלי פונה אליו ושואל: "מי אתה?" וענה לו: "אני תנא" ונעלם מנגד עיניו.
למחרת היום ניגש הבבא סאלי ניגש למרן משה תורג'מן זיע"א אשר פתר לו את חלומו ואמר: "כי בן גדול עתיד להיוולד לכם והוא יהיה גדול כמו תנא רבי מאיר בעל הנס וקרא את שמו "מאיר". מרת פרחה ילדה בשעה טובה, ובלילה שלפני ברית המילה הופיע בחלומו רבי שלום שרעבי (הרש"ש) זיע"א, וביקש שיקרא לו גם על שם הנולד.
ויקרא שמו בישראל "מאיר שלום" אבוחצירא זיע"א, שהיה קדוש מרחם וזכה לשפע בכל חלקי התורה הקדושה. באחת הפעמים שאלו את הבבא מאיר כיצד הגיעו לקדושתם הידועה? שח ואמר: "זוכים לשפע על ידי שמירת הפה והעיניים.
בבא מאיר נפטר שנה לפני פטירת אביו הקדוש הבבא סאלי ה'תשמ"ג (1983),והיה זה לצער גדול בחייו "בבא מאיר" הוא אביהם של רבי אלעזר אבוחצירא זצוק"ל, ורבי דוד אבוחצירא שליט"א מנהריה ורבי יקותיאל אבוחצירא שליט"א.
בפעם השלישית נשא את מרת מרים ע"ה ממנה זכה לזרע בר- קיימא רבי ברוך אבוחצירא שליט"א אשר ממשיך דרכו במוסדות הבבא סאלי בנתיבות.
מאשתו הרביעית סימי ע"ה נולד להם בן שנפטר בגיל שבעה חודשים בלבד. אחיי ורעיי, אנו רואים בחוש את הנסיונות של הצדיק ובכל זאת ממשיך בקודש באמונה תמימה. אומרת הגמרא הקדושה: "מפני מה היו אבותינו אברהם, שרה, יצחק, רבקה, יעקב ורחל היו עקרים? מפני שהקב"ה מתאווה לתפילתם של צדיקים".
9. תפילה קודמת?
מסופר על הבבא סאלי שנסע בישראל, רצה להגיע מנמל חיפה לירושלים. לשם כך עלה על האוטובוס ונסע והנה הוא מבחין בשקיעת החמה ומוכרחים להתפלל תפילת מנחה, קרא מיד הבבא סאלי לנהג שיעצור (לפני התחנה),והנהג סירב. רק לאחר שהתעקש עצר לו כמאה מטרים לפני התחנה והנה רבנו יורד ומתפלל תפילת מנחה על אם הדרך, לאחר שסיים את תפילתו התהלך לתומו לכיוון התחנה הקרובה.
משמיים הוא מבחין באוטובוס, שואל את הנהג האם נוסע לכיוון ירושלים, הנהג השיב בחיוב, עלה רבנו והתיישב. ואז רבנו זיהה את האוטובוס שממנו ירד, ותירץ הנהג שמאז שרבנו ירד האוטובוס לא מתניע! אמר לו רבנו הבבא סאלי: "עכשיו כשאני כאן תוכל לנסוע" ואכן האוטובוס התניע ונסע!
אחיי ורעיי, את הסיפור הזה מספר הרב הראשון לציון רבי מרדכי אליהו זצוק"ל, שהיה חביב על הבבא סאלי והעניק לו במתנה שעונים המורים על זמן ביאת המשיח, והבבא סאלי אמר לא רק שהסיפור נכון, אלא הוסיף בשאלה - מדוע הנהג והנוכחים באוטובוס לא ירדו איתו להתפלל מנחה כי אז היה חזרת הש"ץ וקדושה.
רואים את עוצמתה של האמונה התמימה, כשעושים את רצון ה', זה הופך לצינור ('רצון' אותיות 'צינור') המקשר את הצדיק ישירות לקב"ה וזוכים לישועות ולנפלאות.
10. הסגולה הבדוקה והמנוסה של הבבא סאלי זיע"א לכל בקשה
הבבא סאלי זיע"א היה מסיים בכל שבוע את כל ספר התהילים: יום ראשון סיים תהילים השייך ליום ראשון, וכך ביום שני, שלישי וכו' עד ליום שבת.
אשתו של הבבא סאלי, הרבנית מרים ע"ה, (אמו של האדמו"ר הבבא ברוך שליט"א) הייתה מסיימת פעמים את ספר התהילים.
אומר האדמו"ר רבי משה אבוחצירא שליט"א, נכדו של הבבא סאלי, כל מי שרוצה ישועה יבוא לציון ויקרא את כל ספר התהילים 'מכריכה לכריכה' בעמידה סמוך לציון יבקש בזכות מלך מלכי המלאכים הקב"ה שבזכות הבבא סאלי זיע"א ודוד המלך ע"ה תתקבל בקשתו.
11. תפילות ותחנונים בקברי האבות
כשהיה הבבא סאלי זיע"א הולך להשתטח על קברו של רבי שמעון בר יוחאי זיע"א הייתה לו הכנה ייחודית: כשהיה מגיע לתחתית ההר היה חולץ את נעליו ועולה בדרך עפר וחצץ יחף עד לציון הרשב"י, ושם היה משתטח עם כל גופו הקדוש על ציונו של הרשב"י. כשהאירו לו הסובבים שהוא יחף, השיב רבנו הבבא סאלי: "אם אור החיים הקדוש היה זוחל על ארבע מיראת המקום הקדוש, בדרך לא סלולה ולנו אין את ההשגה כמותו אז לפחות אלך יחף".
רבנו היה נוהג להשתטח על קברות צדיקים האלו: רבי מאיר בעל הנס, אור החיים הקדוש, קברי האבות הקדושים במערת המכפלה, בצפת בקבר האר"י הקדוש.
בפעם הראשונה שעלה לארץ ישראל בשנת תרפ"ב (1922) עבר דרך דמשק והגיע לקברו של רבי חיים ויטאל זיע"א ולקבר ראש משפחתם רבי שמואל אביחצירא זצוק"ל שבדמשק, הוא נסע דרך מצרים, ושם השתטח על קברו של סבו הקדוש מרן רבי יעקב אבוחצירא זיע"א.
רבנו פקד את שריד מקדשנו, הכותל המערבי, שם התפלל בעיקר על אורך גלות עם ישראל וצער השכינה התפלל והתחנן על ביאת משיח צדקנו ובניין בית המקדש במהרה בימינו.
12. הסגולה של הבבא סאלי לשמירה תמידית
הבבא סאלי כתב בספרו 'אהבת ישראל' על מעלת הצדקה, שם ציין ששום עבירה לא מכבה את המצווה היקרה של מעלת הצדקה, וכל פרוטה ופרוטה שנותן האדם לצדקה מצטרפות לחשבון גדול, ומגנות על האדם. כמו שריון שהוא מגן מן החצים, כך הצדקה מגינה על האדם מן המקטרגים ומכל דבר שבעולם.
כשהבבא סאלי זיע"א רכש לבנו הבבא מאיר אבוחצירא תפילין לכבוד הבר מצווה הוא רכש עוד 60 תפילין ובגדים חדשים לילדים יתומים (מכל העיר) כדי לחגוג יחד עם בנו את יום השמחה, אמר רבי דוד אבוחצירא שליט"א מנהריה שלפני שעלה רבנו לארץ ישראל את כל כספו הוא חילק לצדקה, וכן בארץ ישראל פיזר את כספו לצדקה וחסד.
אומר שלמה המלך ע"ה בספר משלי (פרק י' פסוק ב): "וצדקה תציל ממוות"
נאמר שכל העושה מצווה אחת בעולם הזה היא מקדמתו והולכת לפניו בעולם הבא, שנאמר (ישעיהו נח, ח): "הולך לפניך צדקך וכבוד ה' יאספך".
בברכה, הצב"י ארז קדוסי.
תודה לזמר אבי צליח שמעניק לנו שיר מיוחד לכבוד הילולת הבבא סאלי ״טאלב עלינא״, האזינו: