הצוואה המוזרה של האב ובזכותה נשארה משפחה שלמה בחיים

מרתק: כיבד את אביו לאחר מיתתו ואז זה קרה הדבר הבא...

מעשה בבן שכיבד את אביו בכל דבר, בכל בקשה שהייתה לאביו ממנו, היה קם בפניו, מגיש לו לשתות. כל מה שחפץ אביו שיעשה - עשה הבן באהבה, כדי לקיים את המצווה בשלמות.

.באחד הימים אמר לו אביו: "בני, כפי שאתה מכבדני בחיי, כך תכבדני במותי. והנני מצווה אותך שבמידה ותגיע אליך מידת הכעס, תעצור רוחך! ואל תדבר לילה אחד עד שמידת הכעס תפוג מליבך!"

והנה לאחר פטירת אביו, התחתן הבן ואמר לאשתו שהוא חייב לנסוע למדינה רחוקה לשנים רבות כדי לחסוך סכום גדול של כסף לפרנסת הבית.

כשהפליג בספינה למדינה הרחוקה, לא ידע הבן שהשאיר את אשתו מעוברת. חלפו שנים, חזר בשמחה לביתו ובידיו סכום כסף עצום לכלכל את ביתו. והנה לפני כניסתו לבית הוא מאזין לשיחה בבית, הוא שומע שישנו בחור שמשוחח עם אשתו ואף נתן לה נשיקה בכף ידה! והנה הבעל שלף את חרבו ורצה להרוג את הבחור וגם את אשתו

ואז...הוא נזכר בצוואתו של אביו: "בני במידה שתבוא אליך מידת הכעס. תעצור לילה אחד שיעבור עד שיפוג הכעס מלבך". השיב את חרבו לכיסו, והוא שמע את אשתו אומרת לבחור שאצלה: "כבר שנים רבות עברו מאז שהלך אביך מביתנו... אילו היה יודע שנולד לו בן כבר היה חוזר הביתה כדי לעזור לחתן אותך".

הבעל שמע את דבריה, נודע לו שהבחור הזה הוא לא פחות מאשר בנו! נכנס לחדרם ואמר להם: "ברוך ה' שעצרתי את כעסי, וברוך אבי שציווני לעצור את כעסי ובזכות כך, לא הרגתי את אשתי ואת בני"

שמחו שמחה גדולה וערכו סעודה כיד המלך על קיום המצווה: "כבד את אביך ואת אמך", דרכה זוכים לחיים ולניצלים מכל המזיקים מקור הסיפור מובא מספר חסידים (סימן תרנד).

לסיום אחיי ורעיי, מובא ב'באר היטב' (או"ח סימן רסב) שינשק אדם ידי אמו בליל שבת כשהיא מברכת אותו, סוד העניין מבואר בדברי האריז"ל.

בברכה, הצב"י ארז קדוסי

תודה לזמר ארז יחיאל על שיר לכבוד שבת קודש, פרשת יתרו - ריבון העולמים הנני בידך: